מרכז הכשרה למציאת נתיב הנשמה, להולכים בדרכי אמא אדמה לפי המסורת השאמנית והדרכים העתיקות

מסורת עתיקה ונשכחת מלמדת שבנַגַה-מוּ (למוריה), אלה שלא הצליחו למצוא את נתיב נשמתם, יצאו במסע למערה המקודשת בה חיו פרפרים זורחים בכחול. במערה נערך טקס אורות וצללים. ובסיום הטקס, נתיב הנשמה הפך לידוע ואפשר היה לחיות אותו. שמה של המערה : אוּמַטַה

January 21, 2020


"אני יכולה ללמד חברה את טקס ריפוי האש של האמא הקוסמית שלמדנו בשיעור?"
"לא יקירה - בעבורה הוא לא יעבוד."
"למה?"
"כי מתכון בלבד הוא רחוק מלהיות מספיק."

בתחילת דרכי הרוחנית בחיים האלה, הוקסמתי מעולם המאגיה. כיוון שכך, הבריאה פתחה בעבורי את הנתיב הזה ופגשתי איש מאוד מיוח...

December 4, 2019

לפני יומיים ראיתי פרפר מברזל.
לומר את האמת – זה כיווץ אותי מבפנים.
מתחת לברזל עוד אפשר היה לראות את הכנפיים העדינות והצבעוניות. הן היו מהוהות, הן היו נרעדות וכבר ממש לא מה שהיו כשרק יצאו מהגולם.
ובקצוות שלהן כבר הייתה חלודה שעיכלה וכרסמה בהן.

כך – המלצרית הגיעה ושאלה או...

November 22, 2019

בהתחלה היינו נוודים.
הלכנו בעקבות החום ואחרי האוכל.
כשהיה מה לאכול – אכלנו, כשלא היה – רעבנו. כאשר הגשמים היו עזים, איבדנו את החלשים שבינינו או את אלה שפשוט עשו צעד לא מחושב אל תוך הבוץ והסחף. כשהייתה בצורת ושנה שכונה במיוחד – זה היה הקשה ביותר.
כך היינו – אנחנו והטבע.

...

November 11, 2019

הלב שלי בשלכת

על המדרכה הבוקר, בסחרור מהיר ביותר, נסחפו עלי שלכת.
אדומים הם היו וצהובים וחומים וגם כמה ירוקים - ירוק עז שכזה שהיה ברור שהעלה הירוק היה בפליאה מלאה על כך שהוא נתלש מהעץ שלו הרבה יותר מדי מוקדם או לפחות הרבה יותר מוקדם ממה שהוא חשב שזה יקרה לו.
רוב העלים ש...

August 30, 2019

השתתפתי לפני זמן בסדנת נגרות נפלאה – יצירה תמיד עושה לי דברים מאוד חזקים ופותחת לי דלתות להשראה ולכיוונים חדשים בחיים בכלל.
יצא לי לדבר עם אחת המשתתפות והיא שאלה על חיי ועל הדברים שאני עושה. כשסיפרתי לה שאני עוסק בשאמניזם ובדרכי האם הקוסמית – הדרכים העתיקות שבהן נשים ה...

July 15, 2019

טוב טוב אני מניף דגל לבן בכניעה מוחלטת וידיי מונפות למעלה בתבוסה מלאה.
אני אחד מאלה שלמול העיניים המדהימות של אחת הנשים היפות בעולם (אפילו הייתה מלכת יופי עולמי), וויתר על הרבה ממהות הסיפור.
מדובר בסרט "אדונית התבלינים" בו שיחקה השחקנית שיופיה עוצר נשימה, אישואריה ראי,...

June 17, 2019

איני מכיר כאב גדול מכאבו של הלב כשהוא בוכה.

זה לא בכי קולני – זו זליגה דוממת ואיטית של דמעות חמות שזולגות בלי להשמיע קול.

זו אינה יבבה מלווה בדרמה – זו תנועה איטית עד להחריד שהשיר שלה הוא כאב שכבר כל הקולות נלקחו ממנו.

הלב בוכה כשסבל הוא כל כך בלתי אפשרי עד שכבר אין קול ש...

May 20, 2019

אצלי זה קורה בנהיגה.

לאט לאט זה מגיע. מתגנב אל תוכי בחשאיות כמו יגואר שחור שנע בחרישיות גמורה בתוך הלילה ועושה דרכו אל טרפו שבכלל אינו מודע שסכנת מוות מתבוננות בו בעיניים רעבתניות. בדיוק כך זה מתגבר בתוכי, ולפני שאני יודע מה קורה, שיטפון אדיר של געגוע נופל עליי וממלא הכ...

April 15, 2019

יש רגעים שבהם אני מרגיש שממש ניצלתי בזכות הזכרונות שיש לי מהחיים האחרים, מהעולם הקדום

שהיה פה, מהידיעה הברורה שיש אפשרות אחרת.
אני לא בטוח שהייתי יכול לשרוד את החיים כאן אם לרגע הייתי חושב שזה הכל, זה מה שיש ושכך הם הדברים, תמיד היו ולעולם יהיו.
בעצם, אני בטוח שלא הייתי...

March 18, 2019

יש כישוף אחד שיכול להטריף לחלוטין גם את החזקים והשפויים ביותר שבינינו – כישוף הכמיהה לאהבה שמאחרת לבוא.

אנחנו חיים חיים רבים.


נולדים ומתים ושוב נולדים, ולפעמים נדמה שאין לתהליך הזה קץ בכלל.
אפשר לראות בגלגל הלידה המחודשת הזו עול וסבל ודבר שמעייף את הנשמה.
אפשר, ולפעמים...

Please reload

Please reload

פוסטים אחרונים:
Please reload

:בלוגים קודמים