מרכז הכשרה למציאת נתיב הנשמה, להולכים בדרכי אמא אדמה לפי המסורת השאמנית והדרכים העתיקות

מסורת עתיקה ונשכחת מלמדת שבנַגַה-מוּ (למוריה), אלה שלא הצליחו למצוא את נתיב נשמתם, יצאו במסע למערה המקודשת בה חיו פרפרים זורחים בכחול. במערה נערך טקס אורות וצללים. ובסיום הטקס, נתיב הנשמה הפך לידוע ואפשר היה לחיות אותו. שמה של המערה : אוּמַטַה

מסע שאמני בסיביר - חלק 4 : עצים קדושים

 

 

 

הרכב נעצר באמצע הגבעות הירוקות שנדמו אינסופיות, ושנשברו רק מידי פעם על ידי מצבור סלעים אפורים, וכולנו ירדנו להתבונן בעץ הליבנה הבודד שעומד ומפיץ אנרגיה שממש מזמזמת באוזני.

סאשה, הבחור המקומי שלקח אותנו למקום, מספר שזהו עץ שאמני מקודש כיוון שלא לחינם הוא עומד כאן, בודד וללא חיבור ליער שנמצא קילומטרים רבים מאיתנו. המסורת המקומית מספרת שלפני שנים רבות מאוד נערה אחת התאהבה בסוס והחליטה להנשא לו. הוריה וכל משפחתה, כמובן התנגדו נמרצות ולא הסכימו לרעיון המטורף, אולם היא רכבה על סוסה האהוב אל ביתו של השאמן ובקשה שיעשה את שהוא יכול כדי שהדבר יתאפשר. מסיבות שאינן ידועות עד היום, השאמן הסכים לבקשתה, ערך טקס מיסטי עלום והדבר נהייה.

מובן שמשפחתה של הנערה הגיעה להתלונן ולמחות על הדבר הנורא שהשאמן עשה, ובתגובה לכל אלה, השאמן הודיע שכאשר ימות, אם ממקום קברו יצמח אשוח, כולם ידעו כי הוא טעה בעשייתו, אולם אם יצמח ממנו ליבנה, ידעו כי צדק וכי הדבר שעשה, טוב הוא.

והנה לימים מקברו של השאמן צמח ליבנה בודד המעיד על בחירתו הנכונה של השאמן, ועד היום, עץ זה מקודש ומגיעים אליו רבים כדי לשטוח את בקשותיהם, כשהם מניחים מטבעות וממתקים לרגליו ועל ענפיו קושרים סרטי תפילה.

 

 

עץ הליבנה הבודד הוא רחוק מלהיות העץ היחידי שנקרא "עץ שאמני" או "עץ מקודש" באי אולחון. כך גם בשטחים סביב האגם ביקל, שבו באי שוכן, ניתן למצוא עצים רבים עליהם נקשרים בדים בתפילה ומנחות מטבעות וסוכריות מונחות לרגליהם.

המקור לחיבור הרוחני בין שאמנים לעצים ולשאר הקהילה, נובע מתפיסת העולם השאמנית על פיה מה שמחבר בין כל מימדי הבריאה הוא עץ החיים. שורשיו בעולם התחתון, ענפיו בעולם העליון וסביב גזעו בני האדם רוקדים את ריקוד חייהם, בעולם המרכזי. כל עץ נתפס כהתגלמות פיזית של אותה אנרגיה אדירה ושלפי הסיפורים התקיימה עוד לפני הזמן בעצמו, ומחזיק את הקשר והחיבור בין כל המימדים של הקיום.

ועדיין, למרות שכל עץ הוא הבעה פיזית של עץ החיים, רק מעטים הופכים להיות עצים שאמניים מקודשים. מה שהופך אותם לכאלה הוא אחד משלושה דברים:

 

 

1.    מסורת מקומית: סיפורים על דברים שקרו לצד העץ או שהביאו לצמיחתו או לצורתו, אגדות עממיות ופולקלור, שכמובן על פי רוב הן התגלגלות של מסורת קדומה אל העידן הלוגי יותר שלנו. את הסיפורים הללו הזקנים שבקהילה יודעים לספר לילדים וכך להעביר את המסורת המקומית. ישנם סיפורים רבים על עצים שאסור לגעת בהם או לגדוע כיוון שדברים קשים קרו לאלה שניסו בעבר, סיפורים על עצים שהיו פעם אנשים או בעלי חיים, וסיפורים על עצים המהווים מקום מגורים לרוחות וישויות שונות.

2.    פלא שקרה לצד העץ: כיוון שסיביר ענקית ולעיתים נדמה שאין לה כלל גבול וסוף, וכיוון שהיא עדיין ברובה שממה טבעית, לא מעובדת ולא מיושבת, כוחות הטבע הנסתרים עדיין חזקים בה מאוד. דברים שאינם הגיוניים עדיין מתהלכים בין הגבעות הירוקות, וישויות קסם של אמא אדמה עוד פועלות בצורה מורגשת וחיה ביערות וסביב מערות וסלעים. ישנם עצים לצידם החיים האנרגטיים הללו אינטנסיביים ביותר ומביאים פלאות לבני האדם המוצאים עצמם בקירבתם. רפואה והחלמה, פריון לנשים, התגלות רוחנית ופתרון בעיות, הם רק חלק מהדברים שאפשר לשמוע בסיביר כמשוייכים לעצים שאמניים מקודשים.

3.    השאמן: ראיה שאמנית היא ראיה המאפשרת לשאמן לראות דברים שהם מעבר לפיזי. אחד מהפירושים של המילה "שאמן" הוא: "זה הרואה באפלה" כלומר זה היודע להתבונן מעבר למציאות הגשמית ולראות את כל רבדי הקיום. השאמן המקומי יודע לזהות מקומות עוצמה ומקורות של אנרגיה, הוא מכריז על העץ כבעל כוח, וכך כל הקהילה יכולה להנות מעוצמתו המיוחדת של העץ ומהמקום בו הוא נמצא.

 

 

סביב סלע השאמנקה, עליו כתבתי במאמרים הקודמים, נמצאים עצים מקודשים רבים. גזעיהם מעוטרים בסרטים של תפילות רבות, על ענפיהם בדי תפילה ובקשות, ולמרגלותיהם מטבעות, סוכריות ועוד מנחות שהושארו על ידי עולי הרגל השונים למקום.

התמזל מזלי בביקור באי אולחון המקודש ועברתי בו סדרה של 9 חניכות שאמניות, שפתחו צוהרים ליצירה, תעוזה וצעידה מעבר למה שבטוח ולפחד הקושר אליו. אחת החניכות התרחשה תחת עץ מקודש שכזה הצופה אל סלע השאמנקה. בחניכה הזו, שהיתה קשה מאוד מבחינה פיזית, קיבלתי חזיון חזק ביותר. החיזיון הראה עתיד של עולם טבעי ומחובר לאמא אדמה, נשים של עוצמה המנהיגות אותו ושלום שנמצא בכל.

כששאלתי את השאמן שהעביר אותי את החניכה את דעתו לגבי החיזיון שהעץ המקודש נתן לי, הוא רק אמר שידיעת העתיד מגיעה כדי שאנחנו ניצור אותו. לדעת פוטנציאל זה לא מספיק – אם לא נפעל כדי לקיים אותו, החזיון הוא רק תעתוע.

 

 

 

 

במקביל לעצים שאמניים מקודשים, האי אולחון כמו גם החופים הסובבים את הבייקל המקודש בכלל, משובצים בעמודי תפילה הנקראים אובו בפי המקומיים. עמודי התפילה הללו נמצאים במקומות מקודשים אשר בהם הפתח בין המימד הפיזי למימדים הנסתרים, רחב, פתוח ונגיש.

גם עמודים אלה מעוטרים בסרטי תפילה מרובים, בתמונות אנשים המבקשים לעצמם מרפא, מזל או בקשה אישית אחרת ושנדחפו בינות לסרטים הרבים, ובמנחות מטבעות וממתקים.

המקומות בהם האובו ממוקמים, נבחרים בקפידה על ידי השאמנים, כדי לסמן עבור הקהילה כולה את המקומות בהם ניתן לקבל את המענה הטוב ביותר בעבור צרכיהם השונים. במקומות הללו גם נערכים טקסים שאמניים רבים.

העמודים עשויים עץ וכותרתם תמיד מחורצת בשלושה חריצים אשר מייצגים את שלושת העולמות – עולם תחתון, עולם אמצעי ועולם עליון (הסבר מפורט יותר במאמר הקודם). עולי הרגל המבקשים לעצמם מרפא או עזרה בנושא מסויים, יקשרו את סרטיהם בחלק המתאים לאופי בקשתם: בקשות המופנות לאמהות הקדמוניות ולאבות הקדמונים, יקשרו בחלק התחתון, בקשות הנשלחות לרוחות המיטיבות ולהדרכה הרוחנית הנעלה, יקשרו בחלק העליון, ואילו עניינים שמופנים לרוחות הטבע, השדה, המים או הקשורים באדמה יקשרו בחלק האמצעי.

בשהותי באי אולחון התברכתי להגיע למספר מקומות עוצמה המסומנים באובו כשאחד מהעוצמתיים ביותר היה מקום בו עמדו זקופים ארבעה עמודים כאצבעות של איזו ישות נעלמת המזדקרות אל השמים מתוך האדמה. לרגלייהם היו מונחים עמודים נוספים אשר כפי שהוסבר לי, ממתינים לטקס מיוחד עם שאמן שכרגע נמצא במקום אחר, אשר במהלכו יתווספו לארבעה העומדים כדי לסמן כי מקום זה עוצמתו היא אכן אדירה וגדולה.

 

 

אחת ההפתעות הגדולות שלי בחוויה הסיבירית, היתה יחסם של הרוסים לעצים השאמניים ולאובו. אנשים שאינם מאמינים ברוחות, שדים או באנרגיה מסוג כלשהו כלל, אנשים מערביים לחלוטין המחשיבים עצמם נאורים ורציונאלים, בכל מעבר ליד אובו או עץ מקודש, עצרו, הקדישו זמן להיות לידו, הניחו מספר מטבעות לרגליו ונשאו תפילה מהירה וחרישית לרוחות המקום. משפחות עם ילדים אשר הגיעו למקומות הללו, דאגו לשמור על ילדיהם לבל ירימו את המטבעות או יקחו מהממתקים שהושארו במקום.

כששאלתי חלק מהם לפשר ההתנהגות הלא ברורה הזו במקום, התשובות נעו מ:"זה לא יכול להזיק", דרך "צריך לכבד את המקומיים" ועד לסיפורים על ילדים ומבוגרים שהעזו להרים ולקחת מטבעות וסוכריות ובכך הפילו על עצמם סבל רב של כאבים, מחלות ומזל רע שרדף אותם עד ששבו למקום והשיבו את מה שגנבו מהרוחות.

 

בעבורי, החוויה של האובו היתה כמעט משכרת. האנרגיה במקום עוצמתית באופן יוצא דופן ובגלל אופיו הטבעי, הלא מעובד והפראי של האי אולחון כולו, גם האנרגיה היתה משולחת רסן. וכאשר פתחתי את הראיה השאמנית שלי לצד האובו, האנרגיה הזו נשאה אותי אל מקומות במימדים הנסתרים אשר שמעתי עליהם רבות אולם רק כאן יכולתי לחוות אותם וליצור קשר עם הסודות הנסתרים שבהם. ללא ספק המרחבים הפתוחים, הלא בנויים והלא מיושבים בסיביר, עדיין אוחזים קסם נושן וסודות רוחניים מאוד עוצמתיים, ואם פוסעים בנתיבים השאמניים ועוקבים אחר הסימונים שלהם, ניתן לגעת בפלאים הנסתרים של הטבע המרהיב העוטף את כולנו.
 

Please reload

הלב שלי בשלכת

November 11, 2019

1/10
Please reload

בלוגים אחרונים

15/7/2019

Please reload