מרכז הכשרה למציאת נתיב הנשמה, להולכים בדרכי אמא אדמה לפי המסורת השאמנית והדרכים העתיקות

מסורת עתיקה ונשכחת מלמדת שבנַגַה-מוּ (למוריה), אלה שלא הצליחו למצוא את נתיב נשמתם, יצאו במסע למערה המקודשת בה חיו פרפרים זורחים בכחול. במערה נערך טקס אורות וצללים. ובסיום הטקס, נתיב הנשמה הפך לידוע ואפשר היה לחיות אותו. שמה של המערה : אוּמַטַה

הקריסטלים המקודשים בדרך השאמן

 

 

 

הקריסטלים בדרך השאמן

לפני הרבה זמן..
לפני מאות שנים,
לפני אלפי, אלפים של שנים,
לפני מיליוני שנים,
לפני המון המון זמן ,בימים שעדיין לא היה זמן ואמא אדמה נראתה אחרת לחלוטין, בימים הרחוקים היה כאוס מוחלט... אאוצ'יטה.
אאוצ'יטה היא הכל ולא כלום..
אאוצ'יטה היא כל הפוטנציאלים כולם ואף אחד לא מוגשם..
אאוצ'יטה היא כל האפשרויות כולם ואף אחת לא קיימת..
אאוצ'יטה היא תנועה מוחלטת לכל הכוונים ללא חוק ללא תבנית ללא צורה.
אאוצ'יטה- כאוס.
יום אחד החליטה אמא אדמה שהיא רוצה להביא הרמוניה לילדיה. היא לקחה אור של כוכבים והכניסה אותו לתוכה והוא הפרה אותה, ואמא אדמה ילדה גזע חדש - סידהיי - אלה המנצנצים באור של הכוכבים.
סידהיי התהלכו על אמא אדמה ולימדו את ילדיה סדר והרמוניה.
הם סיפרו על המעגל המקודש ועל ארבעת הכוונים, הם סיפרו על אש, אדמה, מים ואוויר, הם סיפרו עוד פעם ועוד פעם עד שהם נהיו.
הם סיפרו על העולמות התחתונים בהם מתגוררים השדים הנוראיים והאבות והאמהות הקדמוניות. הם סיפרו על העולמות העליונים מקומם של הרוחות המיטיבות והמוארות. הם סיפרו על העולמות המרכזיים בה הכל חי ועל עץ החיים אשר מחזיק אותם ביחד, אותו עץ חיים שהוא במרכז התבנית של העולמות כולם. הם סיפרו עוד ועוד עד שהם נהיו .
הם סיפרו על המחזוריות שחוזרת על עצמה עוד ועוד, הם סיפרו על עונות, וחגים. הם סיפרו על ימים קצרים, ימים ארוכים וימים שווים. הם סיפרו על חצי שנה מוארת וחצי שנה אפלה, הם סיפרו עוד פעם ועוד פעם ועוד... עד שהם נהיו.
הם סיפרו סיפורים ונתנו את אומנות מקל הדיבור.
הם סיפרו על טקסים, על תבנית של יצירת מציאות, והם סיפרו את זה עוד ועוד עד שהטקסים נהיו והביאו את אומנות הטקס.
הם סיפרו על ריפוי ועל אומנות איסוף רסיסי הנשמה, הם סיפרו את סיפורי הריפוי שהם הבסיס של כל ריפוי, הם סיפרו עוד ועוד עד שהם נהיו והביאו את אומנות הריפוי.
וכך סידהיי הביאו ויצרו את דרך השאמן, אשר הביאה הרמוניה , סדר ויופי לכל ילדיה של אמא אדמה.
אולם סידהיי לא נועדו להשאר כאן, כאשר השלימו את מלאכתם והרמוניה שררה על הפנים של האדמה הם החזירו את האור שלהם לכוכבים. הם החזירו את הגוף שלהם לאמא אדמה ואחר שהחזירו את כל מה שהיה לא שלהם, הם גילו כי נשאר להם משהו. מה שנשאר היא האהבה שלהם לילדים של אמא אדמה. הם לא יכלו להחזיר אותה לכוכבים וגם לא לאמא אדמה - זה לא היה שלהם . אז סידהיי לקחו את האהבה שצמחה בהם וצללו איתה עמוק לעולמות התחתונים במקום שבו אמא אדמה יצרה כוכבים מנצנצים – קריסטלים - וסידהיי הכניסו את האהבה שלהם לילדים של אמא אדמה לתוך הקריסטלים... ונעלמו.
ומאז יש לנו את דרך השאמן אשר מלמדת אותנו את התבנית לחיים הרמוניים על פני אמא אדמה ויש לנו את האהבה של סידהיי בתוך הקריסטלים. ומי שיודע להתייחס בכבוד לקריסטלים יכול לגעת האהבה הנפלאה של סידהיי ובכל מה שהם ידעו.

סיפור סידהיי הוא סיפור הבסיס של דרך השאמן. סיפור זה נותן לנו את אבני הבסיס לחיים הרמוניים על הפנים של אמא אדמה, הוא נותן לנו את השורשים האמיתיים לעץ המרהיב שהוא אנחנו. הסיפור מלמד אותנו שכל דבר אותו אנו מספרים (לעצמנו או לאחרים) הופך להיות מציאות בחיים זהו החוק של הבריאה. הסיפור נותן לנו את התבנית של הסדר הנמצא על הפנים של אמא אדמה כדי שנוכל לחיות בהרמוניה עם הסדר הזה ועם יופיו. הסיפור מלמד אותנו על אלו המנצנצים באור של הכוכבים שיצרו בשבילנו את התבנית של החיים ועשו זאת ממקום של אהבה שהפכה להיות תוצאה של יצירה מקודשת. הסיפור מלמד אותנו שבתוך הקריסטלים טמון אוצר יקר מאוד ששום כסף שבעולם אינו יכול באמת לקנות את האוצר הזה והוא ניתן לנו כמעט בחינם (אנו משלמים עבור העבודה של אלו אשר טרחו ואפשרו לנו לרכוש את האוצר הנדיר הזה), ולמרות שהוא כל כך זול מבחינה כספית חשוב שנתייחס אליו לפי ערכו האמיתי. נספר סיפור של כיבוד והערכה והוא ייווצר.
הקריסטלים ואור האהבה של סידהיי הנמצא בתוכם הם חפצי עוצמה אדירים.

כאשר אנחנו רוצים לעבוד עם קריסטלים אנחנו נעדיף תמיד את הקריסטלים אותם אמא אדמה מוציאה אל פני השטח. אם אנחנו יודעים על מקום כזה חשוב להגיע אליו מתוך ידיעה שהמקום הזה הוא מקום מקודש.

בקשת רשות לכניסה למקום
לפני שאנחנו נכנסים לתוך המרחב המקודש תמיד קודם כל נעצור (איננו רוצים להתנהג מתוך גישה שלוקחת כל דבר כמובן מעליו) ,נשנה את דפוס החשיבה שלנו לדפוס המתאים למקום מקודש, ונכנס תוך כדי שאנו קשובים לקולות, מראות, וסימנים - פיזיים ואנרגטיים - המסמנים שאנו רצויים במקום.

קודם נותנים ואחר כך לוקחים
כאשר אנו מגיעים למקום בו הקריסטלים חשופים וניתנים לאיסוף, נוציא מתנה למקום שהכנו מראש (מתנה למקום מקודש נעשית מחומרים המתכלים בטבע תוך התכוונות להכרת תודה למקום), אפשר לשים אותה על האדמה או לתלות על עץ במקום.

עוצרים את רוח הג'ננה (זו שרוצה לקחת עוד ועוד)
לוקחים מתוך המקום את הקריסטלים הנחוצים לנו, אנו יודעים בדיוק מה נדרש ולא אוספים כאחוזי תזזית כמה שיותר.
1
הכנת מקום מכובד לקריסטלים לשהות בהם
כאשר אספנו את הקריסטלים שאנו זקוקים להם לעבודה עכשיו ,אנו מכניסים אותם לשקיק בד מרופד ומקושט בדיוק כפי שראוי לחפצים מקודשים שכאלה.

מעגל של עוצמה
עבודה עם קריסטלים נעשית תמיד בתוך מעגל שאמני מקודש.
לצורך פתיחת מעגל יש להשיג נרות בארבעה צבעים: צהוב למזרח, אדום לדרום, שחור או כחול למערב, לבן לצפון ועוד נר למרכז המעגל. בתוך המרחב בו רוצים לעשות את העבודה עם הקריסטלים מניחים את הנרות בהתאם לכוונים.
ניגשים למזרח מתרכזים באיכות של המזרח - אש: מדורה, שמש, כריזמה, מיניות, השראה... ושרים שיר לאש, שיר המזמן את האיכות שלה למעגל. כאשר מרגישים שיש נוכחות מדליקים את הנר הצהוב.
ניגשים לדרום וכאן מתכוונים לאנרגיה של הדרו - אדמה: בטחון, אהבה, חיבוק של אמא... שרים שיר ומדליקים את הנר האדום.
נגשים למערב ופה אנו מתכוונים לאיכות של המערב - מים: תנועה, רחם, טירוף, קסם, חושך, מסתורין... שרים שיר למערב ומדליקים את הנר השחור/כחול.
הצד האחרון הוא הצפון האיכות שלו היא - אוויר: פה אנו מתכוונים לרוחות, קור, שלג, סערה, שינוי... שרים שיר לצפון ומדליקים את הנר הלבן.
מתיישבים במרכז המעגל ופה מדליקים נר לאהבה של אמא אדמה שתגיע לתוך המעגל.
עכשיו יש לנו מעגל מקודש אפשר להתחיל ולעבוד בו עם הקריסטלים.
בסוף העבודה יש להשאיר את הנרות דלוקים כתשורה לרוחות השמיים ולאמא אדמה.

תירגול, תירגול, תירגול
כאשר אנחנו רוצים להתחיל וליצור קשר עם התדרים של סידהיי ,יש לשבת בנוח, להחזיק את הקריסטל ביד, לנשום כמה נשימות עומק ורוגע, להתרכז בטבור שלנו ולרכז את כל תשומת הלב שלנו לטבור כאשר אנו יכולים להרגיש את המיקוד בטבור יש לצלול מתוך הטבור את תוך הקריסטל ולהיות מודעים למראות, צלילים, דמיונות, מחשבות אשר עולים בנו תוך כדי התהליך.
חשוב לדעת וחשוב לזכור שהקריסטלים ובטח האהבה של סידהיי עובדים עם התבנית של אמא אדמה וזה אומר תהליך - הדברים לא יקרו במיידי. ככל שתבואו במגע יותר עם הקריסטל, ככל שתתייחסו אליו בכבוד, ככל שתגיעו אל הפגישה מגישה של כבוד והכרת תודה כך יפתח בפניכם הקריסטל ותוכלו לגעת באהבה של סידהיי ובידע העצום שהקריסטל נושא.

קריסטלים קנויים
כאשר אנו מדברים על קריסטלים הנמכרים בחנות כל תהליך הבחירה של הקריסטל והכנתו לעבודה הם שונים, מכוון שהקריסטלים הנמכרים בחנות עוברים סדרה ענקית של התעללות וכאב ויש לקחת את זה בחשבון. לפני שמגיעים לחנות הקריסטלים יש להכין מתנה לאדמה, עדיף שקיק קטן מבד עם זרעים בתוכו, את השקיק יש להטמין באדמה לפני הכניסה לחנות ולומר תודה לאמא אדמה על ההזדמנות לרכוש קריסטל.
כאשר נכנסים לחנות בוחרים את הקריסטל הנדרש לנו עכשיו ולא מתמקחים על המחיר.
כאשר מגיעים הביתה יש לרפא את הקריסטל. אם אתם שאמן יש לערוך טקס ריפוי ואיסוף רסיסי נשמה לקריסטל, אם אתם אינכם שאמן ואין שאמן בסביבה שיכול לעזור לכם, יש לערוך לקריסטל תהליך של ריפוי. תהליך הריפוי נלקח מספר "מאיה" (הוצאת הרוח הגדולה).

ריפוי לקריסטלים
1. החזיקו את הקריסטל מתחת למים זורמים למשך 3 דקות. תוך כדי כך שירו לקריסטל שיר של אהבה וניחומים. הקרינו מתוך הלב שלכם אהבה לקריסטל תוך שאתם מלטפים אותו מתחת למים. על התהליך הזה יש לחזור פעמים ביום - פעם בזמן של אור יום (לחיזוק האנרגיות הגבריות) ופעם בזמן של לילה (לחיזוק האנרגיות הנשיות), במהלך 4 ימים רצופים.
2. ערכו טקס פתיחת מעגל של עוצמה. הניחו את הקריסטל על מפה במרכז המעגל, שבו לידו ובעזרת רעשן (רצוי עשוי מדלעת יבשה), רשרשו קצב ושירו שיר של ריפוי. עצמו את העיניים ונסו לראות או לחוש אילו אנרגיות של ריפוי זורמות מתוך ארבע הכיוונים אל הקריסטל. בצעו את הטקס הזה פעמיים - פעם ראשונה יום לאחר השטיפה האחרונה של השלב הקודם והפעם השניה 7 ימים לאחר מכך. בכל הזמן שבין ההתעסקות עם הקריסטל עליו להיות בתוך שקיק בד סגור במקום יבש, מוצל וקריר.
3. בליל לבנה מלאה ערכו טקס וקראו לארבע הרוחות, הניחו את הקריסטל על מפה במרכז המעגל. שירו שיר המזמין את אמא אדמה אל תוך המעגל ובקשו ממנה את אנרגיית הריפוי שלה לקריסטל. קחו קערה של אדמה ושיפכו את האדמה על הקריסטל כך שיהיה מכוסה לגמרי. עכשיו שירו שיר הקורא לרוחות המאיה לעשות כמיטב יכולתן למען הקריסטל (אולי אפילו תראו אותן). הניחו לקריסטל להיות כך כל הלילה.
4. למחרת הטקס צאו עם הקריסטל החוצה ושבו איתו ליד עץ. הצמידו את הקריסטל לעץ ובקשו מהעץ לקחת מהכאב שנמצא בקריסטל. כאשר התהליך הזה יסתיים - תהליך הריפוי הושלם. את האדמה שיפכו ליד העץ בהכרת תודה.

לאחר שהקריסטל עבר את תהליך הריפוי אפשר להתחיל ולעבוד איתו כפי שפרטתי קודם לכן.

סיפורים מקריסטלים
בתוך האבנים גלום ידע עתיק ורב שיכול להביא ריפוי לא רק לאדם אחד אלא אולי לאנושות ולאמא אדמה.
מכוון שהקריסטלים מגיעים מהבטן של אמא אדמה והם עוצבו בתוכה במשך זמן רב מאוד, כל קריסטל מכיל בתוכו אין ספור סיפורים שונים. כאשר אנחנו יוצרים קשר עם קריסטל מסויים הוא יסכים לספר לנו סיפור. חשוב לדעת וחשוב לזכור שהקריסטל הינו ישות מודעת והוא יבחר בשבילנו את הסיפור המתאים ליום מסויים. ביום אחר, או אפילו באותו היום עם מצב רוח מעט שונה, הסיפור כמובן ישתנה.
בחרתי באחד מקריסטלי הריפוי שלי וביקשתי ממנו לספר לי סיפור מתאים למאמר הזה:

יש הר גבוה במקום רחוק, רחוק. ההר לבן כולו והוא לבן מכוון שכולו מכוסה בשלג לבן וצחור. ההר גבוה מאוד ובגלל השלג קר מאוד על ההר הגבוה והלבן הזה. כאשר מסתכלים על ההר מרחוק נראה כאילו הוא מנצנץ באלפי נגוהות. מי שמסתכל עליו מרחוק, יכול להיות בטוח שעל ההר, ובעיקר ליד פסגתו יש יהלומים.
בכפר אחד, לפני הרבה זמן, התהלכו אגדות על הר גבוה מאוד שנמצא בצפון אשר כל מי שיגיע אליו ויטפס לפסגתו יזכה באוצר אדיר שיסדר לו את כל חייו, והאדם הזה יחיה באושר,עושר ובריאות טובה.
נער יתום אשר שמע את הסיפור החליט שהוא יהיה זה אשר יטפס על ההר הלבן. הוא סיפר את תוכניותיו לאנשי הכפר ואלו ניסו לעצור אותו בכל דרך אפשרית
."ההר הזה הוא רק אגדה, אין מקום כזה בעולם תשאר פה."
"אין לך מושג היכן נמצא המקום."
"אתה צעיר ולא מוכשר במיוחד אין לך סיכוי."
ורק ילדה אחת, שקטה ועדינה, הסתכלה לו בעיניים ואמרה לו לצאת לדרך, נתנה לו נשיקה על הלחי ואמרה לו שיזכור תמיד שהיא אוהבת אותו.
הנער יצא לדרכו עם תרמיל אחד קטן ושקיק עם אוכל לכמה ימים.
על הדרך אותה עבר הנער במשך שנים רבות יש הרבה סיפורים, ואני רוצה היום להתרכז ביום שבו נגלה לעיניו ההר הלבן. המראה היה מרהיב. כאשר יצא הנער מתוך יער עצי האורן הענקיים נגלה לפניו מישור ישר לחלוטין. המישור היה מכוסה בדשא ירוק ובמרכז המישור התנוסס לו ההר הענק, כמו הדביקו אותו בצורה לא טבעית במקום לא מתאים. ההר היה גבוה מאוד וממחציתו היה לבן לחלוטין, כולו מתנוצץ באלפי זהרורים. נראה היה כאילו כל ההר מכוסה במיליוני קריסטלים נוצצים, וליד הפסגה הנצנוצים היו בעוצמות כאלה שהיה ברור שאלו חייבים להיות יהלומים. איזה יופי של הר, הנער חשב לעצמו, הנה הוא הגיע למטרתו, עכשיו חייו יהיו מסודרים הוא ייקח לו את היהלומים ויהיה עשיר וכל חייו יסתדרו.
והוא מתחיל בטיפוס על ההר, ההתחלה נראית קלה למדי, אמנם ישנם סלעים שיש לטפס עליהם אבל הדרך נראית קלה. מרגע שהוא מתחיל לטפס על ההר הוא נזכר באותה ילדה שנתנה לו נשיקה בלחי לפני שיצא לדרך ומכל סלע מאחורי כל עץ ושיח, בתוך הבריכות הקטנות שנקוו בתוך הסלעים הוא יכול לראות את פניה של אותה ילדה, והפנים האלו שולחים אליו טוב ונועם ועוזרים לו בדרכו.
אחרי שעבר חלק מהדרך, הנער החל לחוות חזיונות. היה נדמה לו שהסלעים מדברים אליו, היה נדמה לו שהציפורים מראות לו את הדרך, פתאום צץ לו זאב באחד הערבים ושר לו שיר שהרגיש כאילו נותן לו חוזק ועוצמה. ההר כולו הפך להיות חי לחלוטין. הוא ראה פרצופים בכל מקום. חלקם מעודדים אותו וחלקם מרפים את ידיו. בהתחלה היה ברור לו שהוא השתגע מהמסע והבדידות, אולם אחר כך הוא הסכים להיות משוגע והתחיל לדבר עם אותם פרצופים וכך הרגיש פחות בודד. לפעמים הפרצופים המדברים הובילו אותו לדרכים ללא מוצא, אך הוא לא מפסיק את דרכו, עולה ומטפס בהר.
הוא הגיע למקום ממנו השלג מתחיל וההר הופך להיות לבן כאשר הוא כבר עבר את שלב החוסר אמונה שלו במראות שראה בדרך. הוא כבר בטוח שההר הינו ישות חיה לחלוטין והוא בטוח שהוא יכול להעזר בהר כדי להגיע לפסגתו. ערב אחד, לפני שהוא הולך לישון, הנער עורך טקס קטן ובו הוא מברך את ההר ומבקש ממנו כי יעזור לו להגיע אל הפסגה ולהשיג את היהלום שמנצנץ בפסגה. ובאותו הלילה הוא חולם על הילדה שעודדה אותו לפני זמן כה רב ובחלום היא אומרת לו שהיא חולה מאוד וכי על ההר צומח פרח מיוחד ורק הוא יכול להציל אותה. היא מבקשת ממנו להזדרז ולהביא לה את הפרח כדי שתוכל להבריא.
הנער התעורר מהחלום כשהוא יודע שכל רצונו הוא להציל את אותה אחת שעזרה לו כל כך לאורך כל הדרך שלו. הוא מתחיל את הטיפוס בשלג ולמרות שזה נראה כאילו הדרך ארוכה מאוד ביותר, הוא מצליח בעזרתם של המראות והקולות לעלות בהר בקלות מפתיעה וכבר באותו היום הוא מגיע לפסגה.
בפסגה הוא מגלה שתי דרכים: אחת מובילה ליהלום ענק ומנצנץ והשנייה מובילה לפרח אדום וקטן ושלא נראה מיוחד כלל. הוא יודע, והקולות והמראות אומרים לו שהוא צריך לבחור. יש לו אפשרות לצעוד רק בשביל אחד. הוא צריך לבחור!
הנער נעצר, מתבונן, שומע את הקולות, רואה את המראות ובוחר.
הוא מוצא את עצמו בחזרה בכפר ממנו יצא עם פרח אדום וקטן ושלא נראה מיוחד בידו, עומד ליד בקתה של עלמה יפהפייה השוכבת חולה.
באותו הלילה, לאחר שהכין את השיקוי להבראת העלמה (את המתכון הוא קיבל מהמראות והקולות), בשינתו הוא חלם חלום ובחלומו הוא עף מעל להר הלבן מסביב ליהלום הענק, רואה את הנשרים מכרסמים את גופתו של אחר אשר בחר ביהלום.

וזה הסיפור אותו רצה קריסטל הריפוי שלי לספר הפעם.

אני מאחלת לכם עבודה מהנה ועמוקה עם הקריסטלים המקודשים וכזו שתקרב אתכם יותר אל האהבה של אמא אדמה ותעזור לכם לפתוח את לב אל החוויה היפהפייה הזו
.

Please reload

הלב שלי בשלכת

November 11, 2019

1/10
Please reload

בלוגים אחרונים

15/7/2019

Please reload