מרכז הכשרה למציאת נתיב הנשמה, להולכים בדרכי אמא אדמה לפי המסורת השאמנית והדרכים העתיקות

מסורת עתיקה ונשכחת מלמדת שבנַגַה-מוּ (למוריה), אלה שלא הצליחו למצוא את נתיב נשמתם, יצאו במסע למערה המקודשת בה חיו פרפרים זורחים בכחול. במערה נערך טקס אורות וצללים. ובסיום הטקס, נתיב הנשמה הפך לידוע ואפשר היה לחיות אותו. שמה של המערה : אוּמַטַה

שפע: מה זה וכיצד עושים את זה

 

 

כולם רוצים שפע.

 

חלק חולמים על זכיה מטורפת בלוטו, חלק מבקשים שפע של בריאות מכוחות עליונים, הרבה מאיתנו מבקשים שפע של אהבה או ברכה או שגשוג נוסף במקורות הפרנסה ועוד ועוד - כולם רוצים שפע.

ובאמת - זה ממש הרמוני לרצות בשפע - כי הגענו לאמא אדמה.

אמא אדמה היא כוכבה של שפע. בהגדרה שלה היא נחשבת ל"גבירת השפע, האהבה, והפריון". אז לרצות שפע במקום של שפע זה ממש הרמוני וטוב.

והנה, בעבודה שלי עם אנשים, אני מוצא שישנן שתי בעיות עם הרצון הזה בשפע: האחת היא שרובינו לא יודעים מה זה שפע, והשנייה היא שאנחנו לא יודעים איך לעשות אותו. 

אז הנה הרעיונות שלי לגבי שתי הסוגיות הללו שאולי יוכלו להתוות דרך אל השפע אליו אנחנו כמהים בחיינו:

 

מה זה שפע?

 

בדרך השאמנית העתיקה, אחד מהתפקידים של השאמן היה לתת שמות, לתת הגדרות, לתת מקום במעגל. כך היו מייסדי הדרך - נאמי-היי שהגיעו אלינו מהכוכבים - וכך שליחותיהן וממשיכות דרכם בעולמינו - השאמן - נותנות לכל את המקום המדויק וההרמוני שלו במעגל.

אז ההגדרה לשפע, למרבה ההפתעה, אינה עוסקת בכמה יש לי ממשהו, אינה עוסקת בכסף ואינה עוסקת בדברים שניתן למדוד. למרות שאנחנו בטוחים ששפע צריך להיות דבר שאפשר לראות אותו כמספרים בחשבון הבנק, או ככמה מספרי טלפון אספתי וכמה מהם כבר "נכבשו" על ידי, או כמה השגתי בחיי ואני עדיין רוצה להשיג... ההגדרה לשפע מגיעה ממקום אחר לגמרי.

ההגדרה השאמנית לשפע  היא : לחגוג את מה שיש.

 

מפתיע?

אולי.

ואם חושבים על זה מעט - אולי לא.

 

שפע הוא לא פיזי בכלל - שפע הוא מצב של מודעות, מקום רוחני להיות בו, מזג אוויר רגשי והלך חשיבה. שפע הוא דבר פנימי, חוויה אישית ואין לו כל קשר לדברים מבחוץ.

בתחילת דבריי כתבתי שאנחו חיים על אמא אדמה שהיא המקום הטבעי לשפע (בואו ונזכר רגע שכל מה שיש לנו בחיינו מגיע ממנה - האוכל, הבגדים, החומרים לייצור המכוניות ואפילו הטכנולוגיה המתקדמת ביותר "נאלצת" להסתדר רק עם החומרים שיש על הפנים של אמא אדמה - כל שיש לנו מגיע מאמא אדמה. אולי זה מזכיר לנו להיות יותר בהכרת תודה לכוכבה הזו ואולי זה יגרום לנו לקחת פחות שקיות במסע הקניות הבא שלנו...), באמת התברכנו ואם נהיה כנים, נגלה שיש לנו הרבה יותר ממה שאנחנו באמת צריכים. לרובינו יש גג איתן מעל הראש שדואג לנו בחורפים, רובינו לא רעבים ולא צמאים, רובינו משתמשים במאוורר, במחשב, בטלפון סלולרי ואולי גם בטלוויזיה ומכונית פרטית – כל אלה הם מותרות של ממש. אף לא אחד מהדברים הללו הוא צורך הישרדותי באמת.

יש לנו המון המון המון מעבר למה שבאמת חייבים.

אז אנחו וחיים במקום של שפע, יש לנו הרבה מעבר לנדרש, ועדיין אנחנו חולמים על שפע.

למה?

כי התרבות מחנכת אותנו לא לראות את שיש לנו אלא לראות את שעדיין לא רכשנו.

ברגע שאנחנו מסבים את המבט ממה שאין לנו למה שיש לנו ואנחנו מוכנים לחייך אל היש הזה ולשמוח בו, משהו לא יאמן כמעט, קורה לנו מבפנים.

 

כן, כן - הרגע בו אנו מוכנים לוותר על הפיתויים לעוד ולעוד ולעוד שאין לנו (הנה ההגדרה השאמנית לג'ננה : לחפש את עצמי במקום שבו אני לא נמצא. כך היא ג'ננת הקניות, הרצון בהערכה מבחוץ, הצורך בכיבושים מיניים, ושאר הטירופים שאוחזים בנו כדי להרגיש שיש לנו), ומוכנים רק לרגע לעצור ולראות שאנחנו חיים בנוחיות מופלאה, שיש לנו הרבה יותר ממה שבאמת נחוץ לנו ושכבר השגנו הרבה ובורכנו בהרבה ושאמא אדמה כבר עוטפת אותנו בשפע נהדר, הרגע הזה הוא הרגע שבו אנחנו חווים ונמצאים באמת בתודעת השפע.

ברגע הזה אנחנו מסתכרנים עם אמא אדמה הטובה, עם תודעת השפע הקוסמית בכללה, ואנחנו הופכים להיות נוסקים בחיים האלה ולא רק מתרוצצים ורודפים אחרי הישרדות קשה.

לחיות בשפע זה לא לספור ולראות שיש לי המון - לחיות בשפע זה לשמוח בברכה שכבר שורה עליי.

כמובן שהשאלה הנשאלת היא : אז מה עם שאיפות וחלומות?

 

וכאן אני עונה שמה שחשוב בכל עשייה שלנו, הוא המקום ממנו אנו פועלים. אם זרע הפעולה שלנו הוא אהבה - כמעט כל דבר שנעשה יוליד אהבה, אם פעלנו מתוך פחד או אלימות - כך תהיינה גם התוצאות.

אני רואה הבדל עצום בין לרוץ אחרי חלום כי אני מאושר כבר עכשיו ואני מבקש לעצמי נועם נוסף, לבין לברוח מתחושת הריקנות והחוסר אל משהו שאני מקווה שימלא בי את תחושת העוני המכרסמת בתוכי בנוראיות.

כשאני בתודעת שפע, אני רץ אל החלום, כשאני בתודעת חוסר אני בורח מהכאב אליו. התוצאות תהיינה בהתאם.

אז איך עושים שפע?

  1. עוצרים את הג'ננה

  2. נושמים עמוק

  3. מסתכלים סביב ורואים את השפע והברכה שכבר נמצאים בחיינו

  4. חוגגים את זה - ממש חוגגים את זה מבפנים ומבחוץ.

 

ואיך עושים שפע?

 

ובכן, אמא אדמה הטובה עליה אנחנו חיים והבריאה כולה פועלים לפי החוק שאומר שמה שיש לי יגדל יותר (בדרך השאמנית יש שיעור שלם על "החוק הראשון של הכישוף" שמגלם את הדבר הזה. במידה ותרצו ללמוד עליו יותר - אתם יודעים איפה למצוא אותנו...). כיוון שכך, ברגע שאני נמצא בתודעת שפע, ברגע שאני חי את חיי בידיעה שיש לי שפע, שאני מוקף בו וטובל בו - זה מה שהבריאה תביא אליי יותר ויותר. אין כאן אפילו עשייה שיש לעשותה - המקום שבו אנחנו נמצאים בכל רגע הוא הדבר שהבריאה שלנו מגדילה בכל פעימת חיים שלנו.

ואז אני חוגג את שיש בחיי, הבריאה מגדילה את החגיגה יותר, ויש לי יותר מה לחגוג - זה נחש שנושך לעצמו את הזנב והופך להיות לטבעת של קסמים שמברכת את חיי.

וכשאני בשפע, יש דבר אחד שאני עושה ושבעצם מעיד על כך שאני באמת חוגג: אני בוחר בלי פחד.

 

הבעיה שקיימת להרבה אנשים עם שפע היא שכשיש שפע, עליהם לבחור. אי אפשר לאכול את כל האוכל במסעדה - חייבים לבחור, אי אפשר ללבוש את כל מה שיש לי בארון - חייבים לבחור, אי אפשר להיות בכל המקומות בו זמנית - חייבים לבחור.

וכמובן שברגע שבחרתי אחד, לא בחרתי באחר.

ברגע שנכנסתי בדלת אחת מתוך השפע שהבריאה נותנת לי - כל שאר הדלתות אינן שם יותר בעבורי - הן נעלמות.

במקום הזה, קיימים שני פחדים: האחד הוא פחד מכך שלא יהיו לי הדברים האחרים. הפחד השני הוא פחד מלטעות בבחירה ולא לעשות את הבחירה הנכונה.

לדעתי, שני הפחדים הללו מגיעים ממקום ששכח שהוא בשפע, שכח את החגיגה ושכח את הברכה שמקיפה וממלאת את החיים. בעולם של שפע, לא חייבים לחוות הכל ולהיות בכל מקום. בעולם של שפע התפקיד שלנו הוא לארגן לעצמנו את סדרי העדיפויות שלנו, לדעת מה יותר ומה פחות חשוב לנו, לבחור מה אנחנו אוהבים ולאן הנשמה שהיא אנחנו מושכת... וללכת אחרי זה בשמחה ובבטחה שזה הטוב ביותר בעבורינו.

אי אפשר בעולם של שפע הכל בבת אחת ועכשיו.

יש לבחור, ויש לבחור בשמחה.

 

כשאני רואה אדם שבוחר בשמחה ובקלות, כשאני רואה אדם שיודע מה הוא רוצה ומוכן לא רק להודות בכך בפני עצמו ובפני אחרים אלא גם לכוון את חייו לשם, אני רואה אדם שחוגג ויודע לחיות שפע וברכה.

כשאני רואה אדם שאינו יודע מה הוא רוצה ואולי אין לו רצון בכלל, כשאני רואה אדם שמפחד לקחת אחריות ולבחור או שחי בחרטות על בחירות העבר שלו - אני רואה אדם בתודעת חוסר שחי את פחדיו והאושר רחוק ממנו ביותר.

אז איך עושים שפע?

בוחרים מתוך ידיעה שאנחנו לעולם מבורכים ותמיד יהיה טוב, יודעים מה הרצונות שלנו ומכוונים את החיים ואת העשייה לכיוונם והולכים תמיד קדימה מבלי להפנות ראש אחורנית כדי להצטער על דברים שקרו בעבר.

לחיות בשפע זה לחיות בשמחה על מה שיש מתוך ידיעה של הברכה בחיינו והליכה איתנה אל העתיד שנשמתנו מבקשת לברוא כאן בידיעה שאנחנו בטוב, שטוב יהיה מנת חלקנו ושתמיד הכל קורה לטובתינו.

 

עוצמה אל מול קדושה

 

אני מגלה יותר ויותר שאני פחות מחפש חוויות עוצמתית ופחות מתרגש בתהליכים אנרגטיים בומבסטיים, משני די-אן-איי, מצמררים ושעושים בומים על קוליים במערכת שלי.

יותר ויותר, הנשמה שהיא אני נמשכת לקדושה עדינה, לרגעי חסד מופלאים שבהם אני חווה התכיילות עדינה ורכה אל נשגבות ואל צלילות אוהבת של הכוחות הנשגבים והנצחיים בבריאה הזו.

לחיות בשפע באמת, לחיות מתוך שמחה וחיוך פנימי מביא אותי יותר ויותר לשם.

פחות דרמה, פחות רעידות אדמה, פחות עוצמות קוסמיות, ויותר חיוך ובטחון פנימי שמדי פעם מזמין אליו נגיעה של ידיים מאוד בהירות וצלולות מהכוחות הנשגבים והאלוהיים של הבריאה שלנו.

אני מאחל לכולנו שנדע תמיד לברך את הבחירה הנשמתית להגיע לחיים על הפנים של אמא אדמה הטובה, שנדע להעריך את כל שהיא נותנת לנו כי לחגוג את מה שיש, זה לחגוג אותה ולחגוג את הכוכבה הזו ואת נישמתה - אמא אדמה, זה לחגוג את אחת מהיישויות האוהבות ביותר שיש בבריאה שלנו. והאהבה שלה, כשהיא נוגעת בלב שלנו.... טוב זה חסד מופלא וקדושה שלכתוב עליה זה כבר עניין אחר לגמרי.

Please reload

הלב שלי בשלכת

November 11, 2019

1/10
Please reload

בלוגים אחרונים

15/7/2019

Please reload