מרכז הכשרה למציאת נתיב הנשמה, להולכים בדרכי אמא אדמה לפי המסורת השאמנית והדרכים העתיקות

מסורת עתיקה ונשכחת מלמדת שבנַגַה-מוּ (למוריה), אלה שלא הצליחו למצוא את נתיב נשמתם, יצאו במסע למערה המקודשת בה חיו פרפרים זורחים בכחול. במערה נערך טקס אורות וצללים. ובסיום הטקס, נתיב הנשמה הפך לידוע ואפשר היה לחיות אותו. שמה של המערה : אוּמַטַה

אין צורך לדאוג לי



אין צורך לדאוג לי - אני בסדר גמור.

הידיים כבר לא בוערות מהאור השורף של הכוכבים. הן התרגלו לאחוז היטב בקצוות של קרני האור שלהם ובכך להמעיט בצריבה.

גם העיניים כבר אינן עיוורות מסינוור האור של הכוכבים הטובים. למדתי לפרום אותם מגלימת מלכת הלילה בעיניים עצומות. כך הצריבה, העיוורון הזמני והדמעות שירדו אל מול אורם המסנוור כבר נרגעו לגמרי.

הנה - זהו הכוכב השביעי והאחרון.

מה אני עושה פורם כוכבים מהשמיים?

אמרת שלבך אוהב את הכוכבים אז החלטתי לטפס למעלה ולהביא לך מעט מהם.

כן - וודאי שביקשתי וגם קיבלתי רשות.

כשסיפרתי למלכת הלילה על אהבתך לכוכבים, ועוד יותר - כשסיפרתי לה על אהבתי לך, היא בירכה על הדבר והסכימה לוותר על שבעה כוכבים מגלימתה.

הנה עוד רגע ארד ואבוא ואביא לך את שאהב לבך.


פרמתי והבאתי לך כוכבים מהשמיים כי לבך שלך הוא הכוכב הכי הכי בעבורי.




אני אוהב אותך.


בלוגים אחרונים