מרכז הכשרה למציאת נתיב הנשמה, להולכים בדרכי אמא אדמה לפי המסורת השאמנית והדרכים העתיקות

מסורת עתיקה ונשכחת מלמדת שבנַגַה-מוּ (למוריה), אלה שלא הצליחו למצוא את נתיב נשמתם, יצאו במסע למערה המקודשת בה חיו פרפרים זורחים בכחול. במערה נערך טקס אורות וצללים. ובסיום הטקס, נתיב הנשמה הפך לידוע ואפשר היה לחיות אותו. שמה של המערה : אוּמַטַה

החצר שלנו התמלאה בימים האחרונים בחמציצים



החצר שלנו התמלאה בימים האחרונים בחמציצים.

אני ממש יכול לראות איך בתוך מערה מוארת באור נרות מרצדים יושבות להן שתי חפרפרות-מכשפות שעל צוואריהן שרשרות עם שורשים קסומים ובוחשות בקדרה של חרס צהובה ביותר את הטעם החמוץ ביותר בעולם. וכל פעם אחת מהן טועמת מעט מהשיקוי עם כפית עץ שחורה ומכריזה שזה לא מספיק חמוץ ומוסיפה עוד מילים חמוצות ומכושפות לתוך הקערה. ורק כששתיהן מרוצות מהחמיצות – הן יוצאות למסעות ליליים שבהם הן מזריקות את התמיסה הקסומה אל גבעולי החמציצים כדי שיהיו חמוצים בדיוק במידה הנכונה – שהיא מעבר לשיא.

החמציצים מזכירים לי את הילדות. אז, נהניתי מאוד מלעיסת הגבעולים החמוצים. היום – אין לי אפילו אומץ לנסות.

והזכרונות באים עם תחושה של שמש וצחוק ומשחק. רבים הם האנשים שאומרים לי שהילדות היא התקופה הטובה בחייהם – בלי אחריות, בלי "צריך", ובלי המעמסות של כל שיש לעשות ולהיות עם הבגרות. בילדותם היה להם את החופש להיות.

ואני – אני ממש לא מסכים עם הראייה הזו.

כשאנחנו ילדים – אין לנו חופש בכלל. חיינו נקבעים על ידי המבוגרים. הם אלה אשר בידיהם כל המפתחות לחופש שלנו.

הם קובעים את הגבולות, את מה יקרה בימים שלנו, להם הזכות למנוע מאיתנו כל מפגש עם כל אחד או לאפשר אותו, הם אלה אשר מארגנים את חיינו וקובעים את בחירותינו.

לדעתי – רק בחיינו הבוגרים מתגלה לנו החופש המלא והמוחלט – מותר לנו לבחור כל בחירה, אפשר לנו להחליט כל החלטה. אנחנו קובעים לאן ללכת, מה לעשות בזמן שלנו, איפה לעבוד ועם מי להפגש.

נכון הוא שאנחנו שמים לעצמינו הרבה "צריכים" בחיים – אולם זו הבחירה שלנו ושלנו בלבד.

בבגרותנו – אנחנו היא הסמכות. איש לא עומד עם אקדח לראש שלנו ומכריח אותנו ללכת לעבודה או להיות ליד מישהו או להיות אחראים על דבר – הכל הן הבחירות שלנו.

בבגרותנו אנחנו זוכים לחירות המוחלטת לחיות לפי רצונותינו.

הילדות - הכל בסדר איתה.

הבגרות – היא החופש המלא לחיות לפי בחירותנו אנו והחירות המלאה לפרוש את כנפינו ולנסוק לפי בקשת הלב.

כמובן – שרק אם רוצים.

מותר לחיות מתוך תחושה של קורבנות וחוסר אפשרות לבחור – אולם בעיניי גם זו היא בחירה חופשית ובעצם הבחירה הזו – פרשנו כנפיים.

אני בהודיה לאם הקוסמית של כולנו שילדה אותנו, ובתוכנו טמנה את הבחירה החופשית – הסגולה העוצמתית ביותר והקדושה ביותר שניתנה לנו בבריאה הזו.

חיי הם נפלאים בזכותה.


אני אוהב אותך