top of page
logo of umata

מרכז הכשרה למציאת נתיב הנשמה, להולכים בדרכי אמא אדמה לפי המסורת השאמנית והדרכים העתיקות

מסורת עתיקה ונשכחת מלמדת שבנַגַה-מוּ (למוריה), אלה שלא הצליחו למצוא את נתיב נשמתם, יצאו במסע למערה המקודשת בה חיו פרפרים זורחים בכחול. במערה נערך טקס אורות וצללים. ובסיום הטקס, נתיב הנשמה הפך לידוע ואפשר היה לחיות אותו. שמה של המערה : אוּמַטַה

תם עידן ההוקוס פוקוס


היה היה...
פעם, לפני שנים רבות מאוד, היו בעולמנו כהנות של לבנה וים, שאמניות של שבטים רבים, אורקוליות, מכשפות, ועוד נשים רבות ואחרות אשר היוו חוליה מקשרת בין האמא האדירה של כולנו לבין האנושות.
אלה היו נשות סמכות ועוצמה אשר הביאו את מילותיה וחלומותיה של אמא אל אלה אשר לא שמעו אותם בעצמם.
נשים אלה הדגימו כוחות יוצאי דופן ויכולות מיסטיות מרהיבות. מהליכה על גחלים ולעיסת זכוכיות שבורות, דרך ידיעת העתיד הקרוב והרחוק והכנסת ידיים פיזית אל תוך הגוף כדי להוציא ממנו אופלים, ועד מעוף, אורות שמרצדים סביב לגוף ונעיצת פגיונות בגוף בדרך שאינה משאירה אחר כך סימנים ואינה מדממת.
פעם זה מה שהיה נדרש כדי להביא את שימת הלב של הקהילות וכדי לבסס אמון כזה אשר בעזרתו ניתן להדריך, להנחות, להנהיג ולרפא באמת.
אלה היו התדרים של העולם שהיה וכך הייתה דרכו.

היום, העולם הוא אחר ושונה מאוד.
מה נדרש היום כדי להיות משרתות/ים של הגבירה המופלאה שלנו?
אילו יכולות הן היכולות החשובות בעבור האנשים של היום, בזמן ובתרבות שלנו כעת, כדי להביא את הקהילות והשבטים אל הכהנת, השאמנית, המכשפה והמרפאה ההולכות בדרכים העתיקות של אם כל האמהות?
בעיניי, הכוח הנדרש להדגמה כיום הוא כוח הלב הפתוח והמקשיב.
אחד מהדברים שהייתה לי הזכות הגדולה ללמוד מאד-אומה במקסיקו (שאמנית מאיה מופלאה שחלקה עמי מעט מהידע והכלים של שבטה וספר על מפגשיי איתה זמין באתר אומטה - מגע שאמני לפתיחת הלב) הוא שאין דבר נפלא יותר בעולם כולו מאשר להיראות באמת.
היום, אלה המשרתות את אמא בדרכים שונות והמשיבות לחיים את המסורות הקדומות של העולם העתיק, אלה אשר נזכרות והופכות לכהנות, מכשפות ורואות, לא נדרשות להדגים כוחות מיסטיים או מופלאים (שבמקרים רבים רק נתפסים כגימיק וכטריק ושאין להם כל כוח אמיתי באמת), אלא נדרשות ללב רגיש, אוהב וחומל, נדרשות להראות יכולת הקשבה אמיתית והכלה, נדרשות לדעת לראות באמת מי שנמצא ממולן ולהניח לו להיות בדרך כזו עד שהוא מוצא בתוכו את היכולת לנשום מחדש.

בעבודתי עם אנשים במהלך שנים רבות מאוד, אני מוצא שזה הצורך האמיתי והעמוק ביותר של האנשים.
נכון שיש לי את הכוחות לראות ולדעת, נכון שיש לי את היכולת לגרש אופלים, שדים ואף דברים קשים מכך, נכון שיש לי את היכולת לברך ולהביא מסרים חודרי כל שיריון ושפוגעים בחדות כואבת בלב, ועדיין, לדעתי, הלב הוא זה שמושך אליי את האנשים. האהבה של אמא שבוערת דרכי אליהם, הקבלה שלי והיכולת שלי להיות איכפתי באמת ומחבק באמת ורוצה באמת לראות אותם, אלו הם הדברים שיש בהם הכוח לתת לאנשים סביב תקווה ואמונה שיש בהם את הכוח ואת היכולת לנסוק אל חיים מלאים ביופי ולא רק לשרוד את המציאות.

בדרך של ההתפתחות שלנו אני רואה את הנתיב מתחלק לשניים:
1 – התפתחות רוחנית אישית
2 – פיתוח יכולות מיסטיות
לדעתי, מה שצריך לעניין אותנו באמת, אנחנו משרתי האמא הגדולה והכלים שלה בעולמנו, היא ההתפתות הרוחנית שלנו. מה שעלינו להשקיע בו מאמץ הוא ההפיכה שלנו לאנשים טובים יותר, מכילים יותר, מקבלים יותר, רואים יותר את האחר, איכפתיים יותר ואוהבים הרבה יותר.
זה לדעתי הדבר החשוב וזה המסר של אמא לעולם - מסר של אהבה.
היכולות והכוחות המיסטיים יגיעו - אמא תחון אותנו בהן כשנזדקק להן. אני בטוח שנדע לראות ולהביא מסרים, אני בטוח שנדע לראות הילות ולקרון צבעים, אני בטוח שנעביר זרמים חשמליים מהיידיים ו"צירופי מקרים" נדירים יקרו לנו ודרכנו, סביבנו ולאנשים שבקרבתנו - כל זה יבוא מאמא, אני בטוח.
העבודה שלנו היא לפתוח שער בתוך הלב שלנו, לפתוח את כל המנעולים ולהניח לאנשים להכנס פנימה.
האם זה מסוכן? - כן.
האם זה יכול לכאוב? - בוודאות.
האם זה תמיד יהיה נעים? - לא ולא.
ובכל זאת, לדעתי, זה מה שנדרש בעולמנו.
תם עידן ההוקוס פוקוס והדרמה המיסטית, אנו כעת בעידן התמים של האהבה הפשוטה שרואה ומחבקת בקבלה את שנמצא סביבה - רואה אותו, מחבקת אותו ונותנת לו יד כדי לא להסתפק בהשרדות אלא לשאוף לנסיקה מאושרת של נשמה המגשימה את עצמה.
אני אוהב אותך

בלוגים אחרונים

bottom of page