מרכז הכשרה למציאת נתיב הנשמה, להולכים בדרכי אמא אדמה לפי המסורת השאמנית והדרכים העתיקות

מסורת עתיקה ונשכחת מלמדת שבנַגַה-מוּ (למוריה), אלה שלא הצליחו למצוא את נתיב נשמתם, יצאו במסע למערה המקודשת בה חיו פרפרים זורחים בכחול. במערה נערך טקס אורות וצללים. ובסיום הטקס, נתיב הנשמה הפך לידוע ואפשר היה לחיות אותו. שמה של המערה : אוּמַטַה

על התקפות אנרגטיות במחשבה


בדרך השאמנית (ובהרבה דרכים אחרות גם כן) אנו מכירים את המושג "התקפה אנרגטית". מהי התקפה אנרגטית? הקל ביותר לראות אחת שכזאת היא כשמדמיינים איזו מכשפה כפופה ונוראית מחזיקה בובת שעווה ושולחת כישופים אפלים למי שהבובה מחוברת אליה. מה לעשות שרוב ההתקפות האנרגטיות לא קורות כך? הן קורות בדרך הרבה פחות דרמטית: אם מישהו פגע בי באיזו דרך ואני חושב עליו מחשבות של כעס, "מאחל" לו דברים כאלה או אחרים או רק יושב ומחכה שהקארמה תחזיר לו - אני מתקיף אנרגטית. מחשבות, שהן אנרגיה, אינן מוגבלות ממרחק ומזמן ומגיעות תמיד ובמהירות ליעדן - כל המחשבות הללו שלי "מתנפלות" על ביצת האור (הילה) של אותו אחד ומתחילות "לכרסם" באור שלו. כך גם עם רגשות שיש לנו כלפי אנשים. לא משנה אם אנחנו צודקים או לא, אם באמת מגיע לו/לה או לא, אם נעשה לנו עוול של ממש או לא - רגשות ומחשבות קשות הן מתקפה אנרגטית. בהתחלה זה אולי לא יעשה למותקף דבר, אבל היו בטוחות ובטוחים שעם הזמן התקפה זו תוליד אסונות, מחלות ואופל רב.

וכאן נכנסת השאלה האם אני רוצה להיות מישהו ששולח מחשבות אלימות ואפלות בעולם? האם זה מי שאני? ובואו לא נתפתה למילה "צדק" או לביטוי "אבל מגיע לי/לו". צדק הוא מונח מאוד עלום, גאוגרפי ושמושפע מתרבות ומתקופה. והאם אני הוא זה שרוצה להיות התליין גם אם הצדק הוא לצידי? האם זה אני? - מחרחר אנרגיות אפלות בעולם ושליחו של המעניש הקוסמי? המילה "אחריות" היא הפתרון לאלה. במידה ומתאים לי להיות משלח אופלים, אפשר להמשיך ודי. במידה ואני לא תופס את עצמי כשליח הרוע, העונש הצודק והאופל (כי זה שפגעו בי עדיין לא מהווה סיבה להפוך את עצמי ממביא טוב למעניש ולמשלח אופל - לפחות לא בשבילי), עליי להיות אחראי על מה שאני חושב ומרגיש ולא לתת ואפילו לחסום באופן יזום מחשבות ורגשות אופליים. עליי להתמודד פנים מול פנים עם אותו אחד שעשה את שאין לעשותו ואחר כך ואפילו גם לפני כן, לא להסכים לשחרר מתוכי מחשבות ורגשות אופליים. את שיש להגיד לומר בפנים ושם לגמור הכל. היו שקטות ורגועים - כל מחשבה נשלחת וכל רגש גם כן! כולם! מכאן נולדה העין הרעה ועין עבישה הנוראיות - מקינאה, כעס, צרות עין, חמדנות, האשמה, הענשה, קורבנות, רצון למצות את הדין וכו'.

אז אני מציע להיות תמיד ברורות ובהירים עם מה שקורה בתוכנו, בטח ובטח כלפי אנשים אחרים – אנחנו מחוללי מציאות ואנרגיה וכל מה שבתוכנו - מוצא פתח ונשלח לייעודו מיד. הכל. בהצלחה.

בלוגים אחרונים