מרכז הכשרה למציאת נתיב הנשמה, להולכים בדרכי אמא אדמה לפי המסורת השאמנית והדרכים העתיקות

מסורת עתיקה ונשכחת מלמדת שבנַגַה-מוּ (למוריה), אלה שלא הצליחו למצוא את נתיב נשמתם, יצאו במסע למערה המקודשת בה חיו פרפרים זורחים בכחול. במערה נערך טקס אורות וצללים. ובסיום הטקס, נתיב הנשמה הפך לידוע ואפשר היה לחיות אותו. שמה של המערה : אוּמַטַה

September 23, 2020

אני לא צריך לראות משהו כדי לדעת שהוא שם.

אני לא צריך לראות את השרוכים כדי לשרוך אותם, אני לא צריך לראות את המדרכה כדי ללכת יציב, אני לא צריך לראות מה יש אחרי הפנייה כדי לדעת שהכביש ממשיך, אני לא צריך לפתוח את החזה שלי כדי לדעת שיש שם לב.

אני לא צריך לראות משהו כדי לד...

September 12, 2020

את ההסטוריה כותבים המנצחים.
משפט זה אמנם שחוק וחרוש מאוד, ועדיין הוא גם נכון מאוד. אנחנו חיים לפי סיפורי ההסטוריה שאנו מכירים ומזהים את עצמנו עם הכתבים, אותם כתבו המנצחים, שמלמדים אותנו מי אנו (ולמחברי ההסטוריה היו רעיונות מאוד ברורים לגבי מה נחשוב על העולם ועל עצמנו).
...

August 25, 2020

אני רואה את היום נשרף.
כן, כך, אל מול עיניי.
כמו מכתב של אהבה שנשלח אליי אבל אני לא האמנתי שמגיע לי כזה אושר ונתתי את הפינה שלו לנר. והוא הולך ונשרף, הולך ומתכלה, והאש לוקח אותו ובולע אותו אל תוך הצהוב כך שרק שחור וכלום נשאר בצדו השני. הנייר הולך ונעלם במהירות מסחררת ו...

August 7, 2020

הוא חיבק אותי מאחור ואני מתתי.

באמצע השוק של אינסנבול, עמדתי בגבי לדלת החנות ועסקתי בסגירת קופסת הפלפל השחור כשהוא חיבק אותי מאחור.
לא שמעתי אותו נכנס, וכשידיו לבושות החולצה השחורה באו לקדמתי והוא היה צמוד בגבי, למרות שלא נפגשנו, ידעתי מיהו.
יהיו כאלה שיכעסו עליו על שלק...

February 4, 2020

השבוע הגיעה אליי חבילה מסיביר.
ידידי הטוב, אנדריי, שלח לי חבילת פינוקים לכבוד השנה החדשה - שנת 2020.
בחבילה, בין שאר המתנות הטעימות, היה פסלון עץ יפהפה. פשוט, לא מתיימר ומלא ביופי פיזי ובאורות נעימים.
זה החזיר אותי לחוויה שלי בסיביר (אותה תוכלו לקרוא בספר החינמי שלנו ב...

January 21, 2020


"אני יכולה ללמד חברה את טקס ריפוי האש של האמא הקוסמית שלמדנו בשיעור?"
"לא יקירה - בעבורה הוא לא יעבוד."
"למה?"
"כי מתכון בלבד הוא רחוק מלהיות מספיק."

בתחילת דרכי הרוחנית בחיים האלה, הוקסמתי מעולם המאגיה. כיוון שכך, הבריאה פתחה בעבורי את הנתיב הזה ופגשתי איש מאוד מיוח...

December 4, 2019

לפני יומיים ראיתי פרפר מברזל.
לומר את האמת – זה כיווץ אותי מבפנים.
מתחת לברזל עוד אפשר היה לראות את הכנפיים העדינות והצבעוניות. הן היו מהוהות, הן היו נרעדות וכבר ממש לא מה שהיו כשרק יצאו מהגולם.
ובקצוות שלהן כבר הייתה חלודה שעיכלה וכרסמה בהן.

כך – המלצרית הגיעה ושאלה או...

November 22, 2019

בהתחלה היינו נוודים.
הלכנו בעקבות החום ואחרי האוכל.
כשהיה מה לאכול – אכלנו, כשלא היה – רעבנו. כאשר הגשמים היו עזים, איבדנו את החלשים שבינינו או את אלה שפשוט עשו צעד לא מחושב אל תוך הבוץ והסחף. כשהייתה בצורת ושנה שכונה במיוחד – זה היה הקשה ביותר.
כך היינו – אנחנו והטבע.

...

November 11, 2019

הלב שלי בשלכת

על המדרכה הבוקר, בסחרור מהיר ביותר, נסחפו עלי שלכת.
אדומים הם היו וצהובים וחומים וגם כמה ירוקים - ירוק עז שכזה שהיה ברור שהעלה הירוק היה בפליאה מלאה על כך שהוא נתלש מהעץ שלו הרבה יותר מדי מוקדם או לפחות הרבה יותר מוקדם ממה שהוא חשב שזה יקרה לו.
רוב העלים ש...

August 30, 2019

השתתפתי לפני זמן בסדנת נגרות נפלאה – יצירה תמיד עושה לי דברים מאוד חזקים ופותחת לי דלתות להשראה ולכיוונים חדשים בחיים בכלל.
יצא לי לדבר עם אחת המשתתפות והיא שאלה על חיי ועל הדברים שאני עושה. כשסיפרתי לה שאני עוסק בשאמניזם ובדרכי האם הקוסמית – הדרכים העתיקות שבהן נשים ה...

Please reload

Please reload

פוסטים אחרונים:
Please reload

:בלוגים קודמים