שלוש ספירלות
שלוש ספירלות
אם תבואי בשעריי, אם תגעי ברכוּת, אם תביטי בעיניים מלטפות, אם תהיי שקטה עד מאוד, אם נשימותייך תהיינה עמוקות, אקבלך בפתחי הראשון. אם שירך יהיה נעים, אם למרות כאבייך מנחתך תהייה חיוך, אם עירומה תבואי, אם בידיים פתוחות לרווחה, אם בעיניים עצומות תצעדי, אקבלך בפתחי השני. אם לתת תבקשי, אם מבטך ידע זכרון ויופנה אל החדש, אם את נקמתך סיימת, אם תבטחי, אם בתוכך אני כבר, אקבלך בפתחי השלישי.
אם תאהבי, אקבלך.
(בחרתי לתרגם את המזמור בשפה נשית אולם אפשר לתרגמו גם בשפת גברים – הוא עובד ומתאים לשני המינים. בשפת המקור אין הבדלה מגדרית כמו בשפה העברית)
עוד בימים הרחוקים שאפילו המיתוסים הקדומים כבר אינם זוכרים מרוב שאלה שסיפרו אותם הפכו לאבק של אגדות קדומות, כבר אז, אחד הסמלים מקודשים ביותר, העוצמתיים ביותר והנערצים ביותר הייתה הספירלה המשולשת: שלוש ספירלות היוצאות מנקודה אחת – אחד מסמליה של בוראת הבריאות כולן.
כבר בעולמות הרחוקים ההם המלכוֹת אשר הנהיגו עולמות ותרבויות שלמות, נשאו את הסמל הקדוש בשרשראות על ליבותיהן עשוי מתכות יקרות מפז ועל חגורות בטן שהביאו את הסמל אל רחמן בעודו עשוי אבני פריון מופלאות. השאמן המכושפות ביותר קעקעו את הסמל על גופיהן ועוד הוסיפו עליו קישוטי מתכת ועצם שונים. שליחותיה השונות של האם הקוסמית, בין אם היו מרפאות, מיילדות קדושות, מספרות סיפורים מבורכות, חונכות, מכשפות, רואות נסתרות, מלחשות, אורקול כזו או אחרת ואפילו החולמות הקסומות, נהגו לשאת את הסמל עליהן כדי לחגוג את האם הגדולה של כולנו ושל כל הבריאות כולן. גם גברים שהלכו את דרכי המקודשות של זו שמתוכה כל התבניות בוקעות ואליה גם תשובנה בסוף הסופים, התהדרו בסמל המבורך והמכובד ביותר. הסמל הופיע במקדשים, באתרי עוצמה וקדושה, הוא תועד בכתבים אינספור, מאלה שעסקו בקסם, בבישול ובבריאת מציאות ועד אלה שעסקו באומנות הנדודים או בשירי אהבה, הרס ונועם.
לומר את האמת, העובדה שהסמל שרד בתודעה עידנים כה רבים, ועדיין חי וקיים בעולמנו אנו בתקופה זו, בשעה שכוחות אדירים וידע עצום ורב נעלם לנו לחלוטין ונשכח מכל תיעוד, רק מעידה על כוחו העצום ועל קדושתו הנשגבת.
ככל סמל, כוחה של הספירלה המשולשת נתון במשמעות שהיא נושאת. אמנם לצורה עצמה ישנו כוח מיסטי רב ונשיאתה של הצורה עצמה כתכשיט, ציור, קעקוע או הדפס על בגד על הגוף ו/או בתוך ההילה הסובבת את הגוף, עושה רבות כדי לכייל את הנושא של הסמל אל תדריה של גבירת העולמות כולם... ועדיין, למשמעות הרוחנית שלו כוח אדיר שבעתיים. ומהי המשמעות הנסתרת והכל כך אדירה של הסמל? ובכן, במקור של הדברים, בהתחלה של ההתחלות, הסמל ניתן לנו על ידי אם האמהות האוהבת כדי להניח בפנינו תבנית של גילוי האמת האמיתית שהיא אנחנו - תבנית של זכרון של מהותינו הנשמתית, המוארת והנצחית. הרעיון הוא שאנו יוצאים מן המרכז אל אחת מהספירלות, מגיעים אל מרכזה, יודעים אותה ומקיימים את איכותיה, ואז יוצאים ממנה החוצה וחוזרים אל המרכז, משם נכנסים לספירלה השנייה. גם שם אנו פוסעים עד למרכזה, מתכיילים ומקיימים את שהיא נושאת וחוזרים אל המרכז, ולבסוף שוב פועלים כך בשלישית. ואז כשאנו שבים אל המרכז בפעם השלישית, אנו יודעים אותו – אותנו – את הוויתנו הנשגבת, הקדושה והנצחית. ישנם סיפורים (שהיו מסופרים בעבר הרחוק מאוד) על יישויות נשגבות ומפותחות כל כך עד שהן הלכו את שלוש הספירלות בו זמנית וחוו את עצמן בדרך של אקסטזה ועילוי. אולם זה לא לנו.
מה יש שם בתוך כל אחת מהספירלות? ובכן את זה יש לגלות בעצמנו. המרכז של כל ספירלה הוא סוד כמוס שאין לגלותו. מה שברור הוא שאם פותרים את שלוש הדרכים המקודשות הללו, פותרים את המגבלות של הקיום בשלושה מימדים והופכים להיות חיים את מימד הקיום הנשגב שהוא מימד קיום הלב – מימד האהבה. עוד ידוע, שכאשר חיים את המימד הרביעי, הרחם הקוסמית האוהבת, פותחת בפנינו את האפשרות לקיום במימדים המתקדמים עוד יותר (קיום מימדים אלה התודעה האנושית הכל כך מצומצמת אינה יכולה כלל לקלוט, ולכן גם אין לדברים מילים). וכך הוא הבסיס של הדברים: כלי אותו קיבלנו בחסד כל כך רב מהגבירה המופלאה ואם כל התבניות, כדי שנוכל לבוא אליה, לבוא אל עצמינו, לבוא אל האהבה, ולהגשים את חיינו והוויתינו בדרך הנפלאה ביותר שאפשר. מדובר בתהליך של חיים שלמים ולעיתים של יותר מתקופת חיים אחת. ועדיין, כל צעד שאנו פוסעים בו אל תוך אחת מהספירלות, הוא צעד של עוצמה, של אור גדול ורב ושל התקרבות אל הנשגב שהוא האם הראשונה של הכל ושהוא גם אנחנו.
עם העידנים שחלפו בבריאתינו, הושמו על הסמל הזה הרבה מילים אשר מנסות לתת כיוון ודרך להולכים בדרכים – מעין גלגלי עזר, אם נרצה, אשר באים לאפשר התחלה פשוטה יותר במסע. התפיסה הקלאסית והנרחבת ביותר בעולמה הקדום של האם הקוסמית לגבי המשמעות של הסמל היא: ברכה של אמא, הדרכה של אמא, הגנה של אמא. אלה שלוש הספירלות שהיו הנפוצות ביותר ברחבי העולמות כולם (סמל קדוש זה הוא אינו נחלתן הבלעדית של התרבויות השונות ששגשגו על פניה של אמא אדמה. הסמל היה מקובל ונפוץ מאוד גם בכוכבים אחרים, בעולמות מקבילים ובמימידי קיום שונים לגמרי): ספירלה אחת - ללכת בנתיב שחווה בכל רגע את ברכתה של האם, רואה אותה, מכוייל אליה וחוגג אותה זהו נתיב מאוד מורכב ומאוד מלמד. ספירלה שנייה - לפסוע בעולם באופן שנמצאים בכל רגע תחת ההדרכה המיטיבה של האם, קשובים אליה, מוותרים על הרעיונות שלנו ועל שאר ענייני אגו כדי לקיים רק את מילותיה – אתגר ראוי לכל אחת ואחד. וספירלה שלישית - להתנהל בידיעה מוחלטת שאנו מוגנים ואין כל מקום לפחד וגם לא לאפשר לו למצוא מקום בתוכנו (אפילו לא מקום רגעי וזמני וגם לא להבהוב של רגע), גם זה נתיב ראוי ללכת בו. וכך הסמל מתחיל להסתובב ולהתסתחרר והנתיבים פתוחים בעבורינו ומזמינים אותנו היישר אל תוך זרועותיה האוהבות של הגבירה של כולנו. זהו, כאמור, הוא הפירוש הקלאסי לשלוש הספירלות.
פירושים אחרים, שבעומקם הם רק הבט אחר של אותו הפירוש, ניתנו במרכזי הכשרה שונים בהם הוכשרו נשים וגברים להיות בשירות לגבירת היקומים השונים. פירושים כמו : סיפוק, אהבה, דבקות ברכה, הודיה, שפע לשתוק, לאהוב, לציית לבנה מתמלאת, לבנה מלאה, לבנה מתחסרת בתולה, אם, זקנה עבר, הווה, עתיד חושך, קשת כל הצבעים שבעולם, אור לידה, מוות, תחייה ויש עוד הרבה.
לסיכום, הסמל של שלוש הספירלות הוא אחד מהלומינארים הגדולים של כל מי שצועדת וצועד בדרכים של אם האמהות הטובה שלנו. העתיקוּת והקדמוניות שלו מעתיקים נשימה מראותיי כשאני נזכר בראשוניות האדירה שלו, צורתו הכל כך מופלאה שמעצם עיצובה הגרפי עושה שינויים ברבדים העדינים שלנו, ומשמעותו הרוחנית הקדושה, יכולה להפוך את עולמנו אנו ואת העולם הסובב אותנו לחלוטין, ולאפשר לדברים במציאות חיינו להיות מלאי תקווה, הרפתקאה מופלאה והזדמנויות אינסופיות לאושר של ממש.
בהצלחה לכולנו.
