top of page
logo of umata

מרכז הכשרה למציאת נתיב הנשמה, להולכים בדרכי אמא אדמה לפי המסורת השאמנית והדרכים העתיקות

מסורת עתיקה ונשכחת מלמדת שבנַגַה-מוּ (למוריה), אלה שלא הצליחו למצוא את נתיב נשמתם, יצאו במסע למערה המקודשת בה חיו פרפרים זורחים בכחול. במערה נערך טקס אורות וצללים. ובסיום הטקס, נתיב הנשמה הפך לידוע ואפשר היה לחיות אותו. שמה של המערה : אוּמַטַה

אנחנו הולכים על אדמה עליה דרכו רגליים רבות


אנחנו הולכים על אדמה עליה דרכו רגליים רבות של אנשים משבטים שונים ותרבויות מגוונות במהלך עידנים,
ושבתוכה עצמות בנות מאות אלפי שנים.
המונגולים היו כאן,
העותמאנים,
הרומאים,
הפרסים,
הכנענים,
הפרעונים,
ועוד כל כך רבים אחרים...
אנחנו מסתובבים בתוך אוויר שבו רוקד רוח שנושב סיפורי גבורה ולידה וחיים ומוות של נשים מופלאות וגברים של לב - סיפורים כל כך צבעוניים ושקופים.
סיפורי נשים מרפאות,
סיפורי גברים אומנים,
סיפורי נשים הרוקמות סמלי עוצמה,
סיפורי שאמניות המכשפות מעיינות ומעיינות הקוראות אליהן את המיילדות והיולדות
סיפורי התגברות על פחדים,
סיפורי בריחה והימלטות מגורל אכזר,
ועוד סיפורים כה רבים...
אנחנו נרטבים מגשם אשר בכל טיפה שבו זכרונות מיורדי ים ששטו בסירות מופלאות וגילו איים מכושפים, יצירי קסם וששרדו את שירתן של הסירנות המופלאות.
זכרונות של מפרשים גדולים ואדומים ועליהם סמלי השמש,
זכרונות של איים אשר איש לא חי בהם ורק עץ קדוש אחד בהם,
זכרונות של סערות,
זכרונות של שירה מכושפת הנישאת על פני גלים מקוללים,
זכרונות של אחווה ושותפות גורל על סיפונים,
זכרונות על שירים קדושים לכבוד אמא ים,
זכרונות של מוות ולידה על סיפונים מדיפי ניחוחות מלח ולחות,
ועוד הרבה זכרונות...
אנחנו נוגעים בסלעים עליהם ישבו לנוח נוודים קדושים, מספרי סיפורים מיסטיים, זמרים נודדים, ומכשפות שהיו חייבות לצאת לצוד את הצמחים המדוייקים באישון ליל ונחו לרגע בתום המסע המוצלח.
האדמה הזו קסומה, פלאית, מכושפת וזוכרת כל כך הרבה.
אם רק נניח לעצמנו להרגיע את התזזית, את הסטרס המטורף ואת הלחץ שתמיד מקיף אותנו בכל ה"צריך" האינסופי, נוכל להקשיב, ואולי גם לשמוע, ואז גם לדעת... שאנחנו חלק מסיפור ארוך ארוך של ניסים ואגדות צבעוניות קדושות, ושהחיים שלנו הם נס בפני עצמו.

אני מודה לאם הבריאה שנתנה לי חיים ומודה לאמא אדמה שנתנה לי גוף.

אני אוהב אותך



בלוגים אחרונים

bottom of page