צירוף מקרים
צירוף מקרים?
לא בעולם שלי.
בחיי שלי אין צירופי מקרים.
יש סנכרון מדויק, יש קסם מופלא, יש אהבה שעוטפת אותי בכל רגע.
אחד התהליכים המופלאים בעולמנו הוא תהליך של לידה.
פתאום, ברגע אחד, מתוך גוף של אישה יוצא גוף אחר - שלם ומושלם ומלא באור.
גוף מתוך גוף - פלא.
אולם זה לא קורה ברגע.
זה שאנחנו רואים את התינוק יוצא מגופה של האם הוא רק סופו של תהליך ארוך מאוד.
אנחנו לא רואים את ההתעברות, לא רואים את צמיחת הגוף בתוך הרחם ובתוך הבטן, לא רואים את ההתפתחות האיטית רבת החודשים שלו - רואים רק את סוף התהליך.
כך גם התגלמות של מציאות קסומה ומבורכת.
זה שאיננו רואים את כל התהליך לא אומר שהוא אינו קיים. רק אומר שאנחנו לא רואים אותו.
למשל הבל הנשימה שלנו - בחורף רואים אותה בבירור כשקר מאוד. בקיץ היא לא נראית - האם זה אומר שבקיץ אין לנו הבל פה? לא יוצא מתוכנו אוויר בקיץ? : לא רואים = לא קיים?
לחיות באמונה של צירופי מקרים זה לחיות בעולם מנוכר שמדי פעם קורים בו דברים שאינם קשורים אלינו ולפעמים הם גם מיטיבים איתנו.
זה לא העולם שלי.
בעולם שלי - העולם של הרחם הקוסמית הקדושה - כל הזמן פועלים כוחות מאחורי הקלעים - כוחות אותם איני רואה ואליהם איני מודע - אשר באים להיטיב את חיי, ואת קצוות העבודה שלהם אני רואה כמצבי סנכרון מושלמים או כהתגלמויות של קסם.
אני חי בעולם שאוהב אותי, שאיכפת לו ממני, ושעושה רבות כדי להיטיב את חיי ואותי. אני מרגיש את החיבוק הזה גם כשאיני ער לעשייתו, אני חווה את העיטוף הנעים הזה למרות שאני לא ער לכל פעולותיו, אני חי נאהבות עצומה וידיעה שהכל בא בטובתי בכל רגע.
אין בחיי צירופי מקרים.
יש בחיי הרבה רגעי ברכה בהם אני רואה פעם ושוב עד כמה אני נאהב.
תודה לך אמא גדולה על כל ההשקעה האדירה.
אני אוהב אותך
