top of page
logo of umata

מרכז הכשרה למציאת נתיב הנשמה, להולכים בדרכי אמא אדמה לפי המסורת השאמנית והדרכים העתיקות

מסורת עתיקה ונשכחת מלמדת שבנַגַה-מוּ (למוריה), אלה שלא הצליחו למצוא את נתיב נשמתם, יצאו במסע למערה המקודשת בה חיו פרפרים זורחים בכחול. במערה נערך טקס אורות וצללים. ובסיום הטקס, נתיב הנשמה הפך לידוע ואפשר היה לחיות אותו. שמה של המערה : אוּמַטַה

רוהאן



בטבורה של הלילה התעוררתי ומצאתי את עצמי מתחת לשמיכה ובחוץ רעמים וברקים וגשם עז.

פתאום נזכרתי בלילה של סערה דומה רחוק מאוד בזמן - רחוק כמה מאות שנים בהיותי תחת שמיכה אחרת במיטה אחרת בקומה השנייה של פונדק דרכים גדול על אחת מהצמתים הראשיות בדרך העולה לגרנדה באנדלוסיה.

גם שם התעוררתי בטבורה של הלילה אולם שם זה היה מקולות רמים וקריאות מזעזעות קירות.

אני זוכר שהתלבשתי וירדתי את המדרגות אל החלל הראשי של הפונדק שהיה גם בר וגם מסעדה וגם קבלת קהל וגם הכל בעצם, ושם, על שולחן, ישב גבר לבוש שחורים ארוכים שעליהם מעויינים בשלל צבעים ומשערותיו הארוכות קשורות נוצות צבעוניות. מהקריאות סביבו למדתי ששמו הוא "עלי הטורקי" והוא עסק בתחרות פיזמונים וחידות עם כמה אנשים שעמדו לצד השולחן עליו ישב ישיבה מזרחית, וסביב כל אלה עדת גברים ונשים צוחקים וקוראים קריאות עידוד והתפעלות מהקורה.

בעל הפונדק היה מאוד מרוצה נוכח כמויות השתיה שהוא מכר סביב האירוע, והניח לדבר להיות.

עמדתי לצד הקיר מתבונן בדבר ושואל את עצמי האם לבוא אל אותו עלי ולראות האם הוא יכיר אותי מבעד לשנים ולתקופות החיים שעברו מאז נפגשנו לאחרונה, אולם החלטתי להניח לו באושרו ובצחוקו המתגלגל ולנסות אותו למחרת בבוקר.

עליתי לחדרי ונתתי את עצמי לחלומות.

למחר הוא כבר לא היה במקום - די צפוי בעבור יצור קסום כל כך.

היום עלי הטורקי מתהדר בשם "רוהאן" ועושה את אותו הדבר בדיוק רק אחרת.

והצחוק הוא אותו הצחוק, והחידות הן אותן חידות והפיזמונים דומים גם כן, ובחיים האלה הוא שכן שלי, ואנחנו מדברים הרבה.

מסתבר שלפעמים הקסם נשאר מספיק זמן לשיחה או שתיים...




בלוגים אחרונים

bottom of page