מרכז הכשרה למציאת נתיב הנשמה, להולכים בדרכי אמא אדמה לפי המסורת השאמנית והדרכים העתיקות

מסורת עתיקה ונשכחת מלמדת שבנַגַה-מוּ (למוריה), אלה שלא הצליחו למצוא את נתיב נשמתם, יצאו במסע למערה המקודשת בה חיו פרפרים זורחים בכחול. במערה נערך טקס אורות וצללים. ובסיום הטקס, נתיב הנשמה הפך לידוע ואפשר היה לחיות אותו. שמה של המערה : אוּמַטַה

הכוחות הנסתרים והאגו של הבורים

21/1/2020

 


"אני יכולה ללמד חברה את טקס ריפוי האש של האמא הקוסמית שלמדנו בשיעור?"
"לא יקירה - בעבורה הוא לא יעבוד."
"למה?"
"כי מתכון בלבד הוא רחוק מלהיות מספיק."

בתחילת דרכי הרוחנית בחיים האלה, הוקסמתי מעולם המאגיה. כיוון שכך, הבריאה פתחה בעבורי את הנתיב הזה ופגשתי איש מאוד מיוחד ועוצמתי שנתן לי שיעור ראשון במאגיה.
הוא איש מכובד וידוע מאוד בחוגים המאגיים והאקדמיים בישראל.
הוא היה ברכה גדולה.
בעודנו יושבים אצלו בסלון התל אביבי, פתאום קרתה הפסקת חשמל. הוא לקח נר ולימד אותי כיצד מדליקים נר בדרך הנכונה - מתוך כוונה ועם ידיעה של האור שמגיע.
לאור הנר הוא דבר איתי על ספרי מאגיה (אנא שימו לב שמדובר בשנת 1996 – אין אינטרנט, עולם הרוח בישראל עמוק עמוק בארון, ומילים כמו : אנרגיה, צ'אקרות, מדיטציה, וחשיבה חיובית לא היו חלק מהשפה שלנו) שניתן להשיג בחנות מיוחדת בלונדון, על כך שאני צריך חרב ופגיון לטקסים, כדור בדולח  ועוד ציוד שאיתו אוכל להתחיל ולכשף.
בתוכי התעוררו כל הפנטזיות על איש עם זקן לבן עוטה גלימת כוכבים שמידיו יוצאות שלהבות וממילותיו מתהווים דרקונים ירוקים שמשייטים בשמיים. הוי הייתי מוקסם ושתיתי כל מילה שלו כמו מים חיים (מובן שאלה היו רק פנטזיות - המציאות של הכישוף והמאגיה, היא אחרת לחלוטין).
יצאתי מהשיעור כולי זורח ופחות מחודש אחר כך כבר הייתי חזרה בישראל אחרי שופינג מיסטי בלונדון עם כל החומרים, הכלים, ובמיוחד - הספרים של הכישוף עליהם הוא המליץ ועוד כמה עליהם האנשים הטובים בחנות המליצו.
כמה טוב שהאנגלית שלי מעולה ואני מדבר, כותב וקורא בה שותף.

החלה העבודה.
ומה שמהר מאוד גיליתי, למרבה תדהמתו של האגו הבור והילדותי שלי, שהעולם לא סובב סביבי.
ממש גיליתי שאני לא מרכזו.
הייתי בטוח שהנה המתכון מולי בספר, ואני אערוך את הטקס, אגיד את המילים, וכל הרוחות והכוחות והאנרגיות והיישויות יבואו, יעמדו לרשותי, וקדימה!
היה לי ברור שכישוף, ואולי כל עשייה רוחנית, היא כמו מתמטיקה - אם עושים את הדרך, התשובה הרצויה מגיעה.
לא ולא ולא כך הוא.
מסתבר, שהכוחות האדירים של הבריאה לא עומדים ב"היכון" ומסתכלים עלינו, וברגע שאנחנו, בטובנו מסכימים ומוכנים לקרוא להם – הם מתייצבים.
לא - זה ממש לא עובד כך.
צריך להשקיע קודם.
צריך להראות שאנחנו רציניים ואמיתיים בכוונות שלנו.
צריך לתת ולעשות ולהתאמץ ובמידה רבה לעבוד הרבה ולפעמים גם קשה כדי שנהיה נראים בכלל.
ואז, אחרי שעשינו הרבה והזענו לא מעט, רק אז אם נערוך את הטקס נכון ונגיד את המילים כפי שאמורים להגיד אותן, רק אז, אולי(!) הכוחות יענו לקריאה ויבואו לעשייה משותפת.
אני נתקל ברחבי האינטרנט באתרים רבים בנושאים של מאגיה וגם באתרים אחרים אשר נותנים מתכונים. זה דבר נפלא. נפלא לחלוק ידע ומתכונים שנוסו והוכתרו בהצלחה.
אולם אל לנו לחשוב שהמתכונים הללו יעבדו בעבור הבורים בתחום. בעיניי - זוהי חשיבה של אגו.
זה לא רק שצריך לדעת מה לעשות, חשוב לדעת גם מי הוא העושה.
צריך להשקיע קודם.
בדרך השאמנית אנחנו קוראים להתהליך הזה : "יצירת בעלי ברית מהעולמות הנסתרים".

כאשר שיחת הטלפון מאחת מהתלמידות של הגיעה, ובה שאלה האם היא יכולה ללמד דבר מאחד מהשיעורים שלי למישהי שאינה עוברת אצלי את ההכשרה השלמה, הסברתי לה שכיוון שהיא - התלמידה שלי - משקיעה כבר שנים לא מעטות ביצירת קשר ותקשורת עם האם הקוסמית שלנו, וכיוון שהיא מתרגלת, עורכת טקסים, ומתרגלת, עושה למען האם הקוסמית, ומתרגלת ומתרגלת שוב ושוב ועוד - הריפוי של האש של האם הגדולה ממנה הכל נולד, יקרה דרכה כי האם המופלאה שלנו והיא עצמה נמצאות בקשר טוב, ולכן, הגבירה, בשמחה תעביר את אש הריפוי דרכה לאחרות. אולם רק הטכניקה, בלי הלימוד, בלי ההשקעה הקודמת, בלי בניית מערכת היחסים, פשוט לא תעשה דבר.

וכך הוא הדבר - הכוחות הניסתרים לא משתעממים בחיים וזה לא שאין להם במה לצפות בנטפליקס, וזה לא שהם רק מייחלים שנקרא להם. מנסיון אישי, אני יודע לומר שהכוחות הנסתרים עסוקים מאוד.
זו העבודה שלנו להפוך את עצמינו מעניינים מספיק, ראויים מספיק ובולטים מספיק בעולם כדי שהם ישימו לב לקריאותינו. וזאת עושים בהשקעה, בעשייה מרובה, ובהשתדלות.

בדרך השאמנית אנחנו אומרים ש : קודם אנחנו נותנים ורק אחר כך מבקשים ואולי מקבלים.
לדעתי זו הגישה המופלאה לחיות והיא גם מסכמת את כל הרעיון.

בהצלחה בהזזת העולמות.

אני אוהב אותך

 

Please reload

אהבה ואמת שאינן מובעות

October 22, 2020

1/10
Please reload

בלוגים אחרונים
Please reload