יצירה עוצמתית בשלוש ספירלות
השבוע הגיעה אליי חבילה מסיביר. ידידי הטוב, אנדריי, שלח לי חבילת פינוקים לכבוד השנה החדשה - שנת 2020. בחבילה, בין שאר המתנות הטעימות, היה פסלון עץ יפהפה. פשוט, לא מתיימר ומלא ביופי פיזי ובאורות נעימים. זה החזיר אותי לחוויה שלי בסיביר (אותה תוכלו לקרוא בספר החינמי שלנו באתר - בוריקה), ולעבודות האומנות המופלאות בהן נתקלתי שם - עבודות של השבטים הסיביירים השונים שכללו עבודות עץ, חימר, פרוות, אריגה,רקמה ועורות מעובדים.
לפני מספר שנים, מספר אנשים פנו אליי בבקשה ללמד אותם כיצד ליצור חפצי עוצמה בדרך שהיא לא רק פיזית. נעניתי לאתגר ויצרתי קורס חווייתי והתנסותי ביותר. בתוכו לימדתי דרכי עבודה, טכניקות שונות של עבודה בחומרים שונים, עבודה עם כלים, וכדרכי בקודש, לימדתי הרבה גישה והתחברות אנרגטית לפני, תוך כדי, ואחרי שהיצירה כבר עשוייה. אחד השיעורים החשובים ביותר, לדעתי, מתוך הקורס הזה הוא הגישה הכללית ליצירה של חפץ שהוא לא רק יפה אלא גם מחזיק אורות וכוחות שונים. והנה הרעיון: היצירה אמורה לכלול שלוש ספירלות : אסטטיקה, סימבוליקה, אנרגטיקה.
אסטטיקה - אחד הדברים שתמיד חשוב לזכור - חפצי אומנות ועוצמה אמורים להיות אצל אנשים. לבסוף, אלה שהכנו את החפץ בעבורם צריכים לרצות שזה יהיה בקרבתם או אפילו עליהם. ולכן מאוד חשובה האסטטיקה שביצירה. אני דוגל באמירה שאם זה נעים בעיניים, רוב הסיכויים שזה יהיה גם נעים בלב ויהיה רצון לשהות ליד או אפילו בצמוד לדבר. השקעה היא חשובה מאוד כאן. גימורים מוקפדים, חומרים שנראים טוב ולא שיצאו מאיזו מזבלה (ואני הכי בעד שימוש חוזר של הכל, אולם אם בדים - אז לכבס, אם חרוזים - אז לשטוף, אם מראות - אז לנקות היטב לפני השימוש, ובכלל...), אם אין לי כישורי מכחול, לעבוד עם צבעים אחרים, אם חסר לי בדיוק החרוז המדוייק - להמתין עם היצירה עד לרכישתו, וכך הלאה. להשקיע כמה שאפשר. ולא לעגל פינות.
סימבוליקה - אחנו מגיבים לתדרים גם ברמה לא מודעת. לכן כדאי להכיר מערכות של סמלים ולעשות בהן שימוש כדי להעצים את היצירה. הנה כמה דוגמאות לכך : למספרים יש משמעות - כמות של קשרים, נוצות, כפתורים, סימנים - לכל אלה יש משמעות. לדוגמא - שלוש הוא מספר של שינוי אז אם זה מה שרוצים, אולי לצייר שלוש עיניים, שמונה הוא מספר של מיקוד - אם זה הרצון אולי לקשור שמונה פיסות של עץ על חוט, וכך הלאה. לצבעים ישנה משמעות, לחיות ישנה משמעות - ניתן לצייר אותן, להשתמש בדמויות עץ או זכוכית שלהן או אפילו תכשיטים שנושאים את החיות עליהם, לכוכבים יש סמלים, עולם הצומח מלא בסמבוליות, ויש עוד הרבה מאוד סמלים. ככל שתדעו יותר, תוכלו לשלב את הסמלים הללו ביצירה ולגרום לה להיות אפילו יותר מופלאה.
אנרגטיקה - כל אחד וכל אחת, בהתאם לעבודה העצמית שעשו עם עצמם, מחזיקים אנרגיה ויכולים בעצם כוונתם למלא את היצירה בה. כאן כל אחד וכל אחת עם עצמם, אולם אפשר להגביר את ההטענה של החפץ באמצעים חיצוניים שעוזרים לנו להטעין את היצירה בעוד. הנה כמה רעיונות : מוסיקה היא כלי שמאוד משפיע - תוך כדי היצירה אם מושמעת מוסיקה היא יכולה לעזור. למשל כשאני עושה חפץ שעוסק בחיבור והבאה של הרמוניה, אני משתמש בפסקול של אירוויזיון שזו כל מהותו - לחבר באהבה שונויות. אם אני יוצר חפץ המחובר לאם הבריאה, חליל יהיה הבחירה שלי. לפעמים קולות של ים או מים זורמים, לפעמים שירת נשים או דווקא שירת גברים ולפעמים דממה היא הדבר הנכון - אני מתאים את הדברים לפי כוונת החפץ או האדם שאליו אני מכוון. נרות מגבירים ומעצימים אנרגיות וכדאי ללמוד איך נכון להדליק אותם, באיזה צבע נר להשתמש ואולי אפילו אפשר למצא איזו מכשפה שיכולה להכין נר מיוחד ליצירה ולכוונה ספציפית. שירה או דיקלום של משפטים, מחייבות או אפילו לחשים וכישופים של ממש תוך קשירה, מילוי או עשייה אחרת זה מאוד חזק. שימוש במים - יצירות של חימר או ציור יש בהן הזמנה למים - ניתן להשתמש במי ים או במים ממעינות מקודשים - יש כמה בישראל (מעין מרים בירושלים, מעין שרונה בגליל, מעין פקיעין בגליל וגם עין רועים הוא מקור נפלא למים טובים). אם היצירה היא מחומרים אחרים, אפשר להזליף עליה טיפה או שתיים של מים - המים אמנם יתאידו אולם האנרגיה תישאר. הבגדים והתכשיטים שאנו עוטים בזמן העבודה גם חשובים - הם שמים אותנו באיזה מצב שעוזר לנו להיות מחוברים ולדעת מה שקורה. ובכלל כל שנוכל לעשות מסביב כדי לחבר אותנו אל התדר, מובן שיתמוך. בקורסים שאני מלמד, אני מלמד טכניקה שנקראת "ריצודי קשתות". אלה ששולטים בשיטה יכולים לקרוא לתדרים וממש לשפוך אותם לתוך חפצים. אם יש לך שיטה דומה - כדאי מאוד לעשות בה שימוש.
אז זו הספירלה המשולשת שאם עובדים איתה, נולדות יצירות שיכולות לגעת באנשים ולשנות את חייהם לטובה. מובן שכל שאמור כאן הן רק הצעות מתוך מה שאני מצאתי וגיליתי בחיי. כשלמדתי את עבודת החריזה האינדיאנית בשמורה בארה"ב, לימדו אותי הרבה על גישה ועל איך להגיע ליצירה. כשדברתי עם גלפי עץ בסיביר, גם הם דיברו איתי על הרוח של החומרים. ואת אלה לקחתי אליי, ובשנים הרבות בהן אני יוצר ועובד, גיליתי עוד משלי ואת אלה שיתפתי כאן.
לא צריך להיות אומנים כדי ליצור. לא צריך להיות שאמן כדי ליצור. לא צריך ללכת אחרי חוקים של מישהו אחר כדי ליצור. אפשר למלא את העולם שלנו ביופי כשהמפתח החשוב מכל הוא גישה נכונה ואני מקווה שהדברים ששיתפתי כאן, נותנים התחלה של גישה שכזאת.
בהצלחה.
אני אוהב אותך.
