זיכרון מחיים כל כך רחוקים... אז עכשיו שאתה איתנו וחזרת מהחניכה הראשונה שלך, ננקה אותך. אני מורידה את כל השיער על הראש ואחר כך גם מהפנים. ניתן לו לקחת ממך את כל העבר הקשה כדי שנוכל להתחיל מחדש. אניבידייך גבירה קדושה. מה שאת מחליטה נעשה. דרור, אהובי, הציע לי לא להתנגד לדבר, ועליו, לבי סומך לגמרי. גם אין דבר מעברי שהייתי רוצה לשמור כך שהנה - קדימה. מה זו הצלקת כאן בצידו של הראש מָטוּלִי? זה שום דבר. זו צלקת גדולה מדי מכדי להיות שום דבר עכביש יקר. שתקתי. הכאב לא היה כבר בראש, הוא

יש רגעים שבהם אני מרגיש שממש ניצלתי בזכות הזכרונות שיש לי מהחיים האחרים, מהעולם הקדום שהיה פה, מהידיעה הברורה שיש אפשרות אחרת. אני לא בטוח שהייתי יכול לשרוד את החיים כאן אם לרגע הייתי חושב שזה הכל, זה מה שיש ושכך הם הדברים, תמיד היו ולעולם יהיו. בעצם, אני בטוח שלא הייתי יכול לשרוד כך, כי אני נזכר עכשיו שבילדותי ובצעירותי, עוד לפני שנפתחתי לעצמי, לגורלי ולזכרונות הממלאים את ימיי ואת חלומותיי גם כן, שוטטתי ברחובות החשוכים של הלילה (אני זוכר את אור הפנסים הצהוב שנשפך על העצים של