
אני מקווה שהוא לא כואב
אני מקווה שהוא לא כואב מאוד. השבוע הייתה לי שיחה עם גבר צעיר. הוא רוצה אהבה. הוא ממש ממש רוצה אהבה. הוא מדבר על לחלוק דברים, על אינטימיות, על לחישות. הוא דיבר איתי על להרגיש שיש מישהי שתבין אותו יותר מכל אדם אחר על הפלנטה הזאת, הוא תיאר אישה מופלאה שהדבר היחיד שעולה על יופיה הפיזי הוא יופיה הפנימי. הוא לא מוצא אותה. נדמה לי שאני רואה בעיניים שלו את הכאב של הכמיהה. את הצביטה הזו שמרגישים בהשתוקקות לדבר שהלב מתחנן אליו אולם המציאות פשוט אינה מאפשרת. אני מכיר את הכאב הזה. זה אחד

הטוב ביותר עוד לפנינו
לכל אחד מאיתנו ישנה אמונה. לכולנו יש אמונה - לכולנו. אמונה באלוהות, אמונה בהוכחות ומדע, אמונה ברופא ובמה שהוא אומר, אמונה בכך שלא מגיע לנו... אמונה בצדק, אמונה שהעולם קשה, אמונה בקסם, אמונה בגלגול נשמות, אמונה בסופיות החיים ושבכך שצריך למצוץ מהם כמה שיותר עכשיו, אמונה באהבה ממבט ראשון. לכולנו יש אמונה. האמונה נמצאת בתוכנו והכוח הגדול שלה נמצא סביב העיניים שלנו - הוא נמצא סביב הראש שלנו כמו הטבעות של שבתאי. האמונה שלנו סובבת אותנו וצובעת בעבורינו את המציאות של חיינו. אין כל מש